מאת: אסף פרידור
ניתוח מיוחד של ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של עמותת אור ירוק וד"ר גילה אלברט מאגף המחקר של אור ירוק מצביע על כך ששניים מהצמתים המסוכנים בארץ נמצאים בפ"ת. סך הכל בפ"ת תשעה צמתים מסוכנים מאד והיא בין המובילות מבחינת הסכנה לתאונות דרכים.
בראש הצמתים הקטלניים – צומת ז'בוטינסקי-דנמרק (ציר ז'בוטינסקי)
מיהו הצומת הקטלני בישראל? לא מפתיע לגלות כי צומת הרחובות ז'בוטינסקי ודנמרק (ציר ז'בוטינסקי) בפתח תקוה, הוא הצומת הקטלני בישראל שבו נהרגו בשלוש השנים (2011-2013) חמישה בני אדם בתאונות דרכים. בקרוב יתפרסמו נתונים ייחודיים לכל עיר ועיר, פורטל "פ"ת עכשיו" חושף כבר עתה, כי לפי הנתונים שיתפרסמו – בפ"ת יש תשעה צמתים מסוכנים מאד והיא בין המובילות מבחינת הסכנה לתאונות דרכים. שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "בכל שנה אפשר להציל את חייהם של בני אדם רבים באמצעות שיפור התשתית בצמתים. רמזורים, כיכרות, גשר להולכי רגל ובמיוחד מצלמות רמזור יכולים לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. ולכן, לא רק הנהג אשם, אלא גם למדינה יש אחריות, להשקיע כסף בצמתים המסוכנים ולהציל חיי אדם".
שמואל אבואב, יו"ר עמותת אור ירוק
צילום: אור ירוק
75% מתאונות הדרכים התרחשו בערים, כמעט כל תאונה שניה התרחשה בצומת (2013)
המחקר גילה כי זירת ההתרחשות של רוב תאונות הדרכים בישראל, בדומה למרבית העולם, היא בדרכים העירוניות. מבין יותר מ-13 אלף תיקי תאונות הדרכים שנחקרו במשטרה בשנת 2013 (לא כולל יהודה ושומרון), 75% התרחשו בדרכים עירוניות. 44% מהתאונות שאירעו בדרכים עירוניות היו בצמתים. מהנתונים עולה כי ישנם 758 צמתים עירוניים (על פי הלמ"ס) שאירעו בהם לפחות שתי תאונות בשנת 2013 (תיקי ת"ד). סך הכל לפי הנתונים ישנם 100 צמתים מסוכנים, בעלי רמת בטיחות נמוכה ביותר אשר נמצאים בסך הכול ב-23 ישובים. עוד עולה מהדו"ח כי כל צומת רביעית שמסוכנת, נמצאת בתל אביב-יפו (25 צמתים). בנוסף, למעלה ממחצית הצמתים המסוכנים (55%) נמצאים בארבעת הערים הבאות: תל אביב-יפו ( 25 צמתים), ירושלים ( 13 צמתים), פתח תקוה (תשעה צמתים) ובאר שבע (שמונה צמתים). 495 תאונות דרכים אירעו בשנת 2013, ב-100 הצמתים הללו. 19 מהתאונות סווגו כקטלניות ובהן 26 הרוגים.
עלות הנפגעים למשק הישראלי בתאונות דרכים בצמתים בשנת 2013 הינה מעל 400 מיליון שקלים
(בהתאם לערכי עלויות לנפגע, נוהל פר"ת 2012 (ללא הון): 6.6 מיליון ₪ להרוג, 1.675 מיליון ₪ לפצוע קשה, 0.142 מיליון ₪ לפצוע קל).
עשרת הצמתים המסוכנים בישראל (בעלי האינדקס הגבוה)
באופן כללי, הפעולה הבסיסית לשיפור רמת הבטיחות של רשת דרכים קיימת הינה לאתר את "נקודות התורפה" - ובהן לבצע שיפורי תשתית נדרשים ו/או שיפורים אחרים. כך עשויה להתאפשר תמורה בטיחותית גבוהה בתקופה קצרה שתבטיח שימוש יעיל בתקציבי בטיחות. יש לציין כי איתור נקודות התורפה ברשת הדרכים הבינעירונית, קטעי דרך וצמתים עם ריכוז התאונות הגבוה, נעשה בארץ על פי שיטת המנ"ב (מערכת לניהול הבטיחות) אשר פותחה עבור החברה הלאומית לדרכים על מנת לדרג את הדרכים לפי הפוטנציאל לשיפור בטיחותי. לתהליך איתור נקודות התורפה אין הגדרה בינלאומית בהירה ומקובלת, במיוחד במרחב העירוני. בהעדר קווים מנחים לתהליך איתור נקודות התורפה הוא מבוצע בשיטות מגוונות במקומות שונים. בצמתים מתקיימת תנועה מעורבת של משתמשי דרך רבים שונים ומגוונים לצד כלי הרכב כולל הולכי רגל ורוכבי אופניים. תאונות אלו לרוב קטלניות יותר מתאונות בין שני כלי רכב, בשל פגיעותו הרבה של הולך הרגל. בכדי לצמצם את מספר הנפגעים בתאונות דרכים בצמתים ולהפחית את מספר ההרוגים בהם, ניתן להתקין בצומת מעגל תנועה המרסן את מהירות הנסיעה וגורמת להולכי הרגל לחצות את הכביש, בשני מעברי חציה קטנים ולא במעבר חציה אחד ארוך. פתרון אחר הוא התקנת רמזור המחייב עצירה בצומת ומאפשר מעבר בטוח גם להולכי הרגל. בנוסף, על המדינה לוודא כי הצמתים מוארים היטב וכי בקרבת הצומת ישנו שילוט בולט המתריע בפני הנהג על כך שהוא מתקרב לצומת וכי עליו להאט את מהירות הנסיעה ולהיות מוכן לכניסה לצומת.
מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "הכבישים והצמתים הללו הינן בסמכות משרד התחבורה. ראש העירייה בעבר - איציק אוחיון וגם ראש העירייה הנוכחי - איציק ברוורמן ניהלו מאבק עיקש מול משרד התחבורה בנוגע לציר ז'בוטינסקי. אוחיון סגר בזמנו את הצומת למספר ימים וברוורמן עשה זאת לפני כשנה ומאז הצומת חסום".
