בתאריך ה – 28/12 דיווחנו על כך שעמותה מבני ברק פעלה להקמת מקווה בקרית מטלון, בהתאם לכוונת העירייה ועל אף התנגדות התושבים שהצביעו על ההשלכות למהלך כמו עלייה בצפיפות ובבעיות התחבורה והחנייה שגם כך התושבים סובלים מהם בשכונה.

בנוסף, התושבים המתנגדים לבניית המקוה טענו כי מדובר בניסיון לשנות את צביון השכונה.

ביום חמישי ה – 5/1/17 התקיימה ישיבה של הועדה לתכנון ובנייה של עיריית פ"ת. לדברי אחד התושבים שנכח בועדה:

"הועדה היתה מוטה. סגן ראש העיר ויו"ר הועדה הרב אוריאל בוסו לא נתן לי להגיד את כל מה שרציתי להגיד. מנגד, הוא נתן לדבר לגורמים שדיברו בעד המקווה. מהנדסת העיר העירה לבוסו על כך אבל הוא המשיך. בסופה הוחלט לאשר את קו המתאר ולהקים ועדה שתגיד מה להקים שם, בראשותו.

הדיון התנהל באופן כל כך שכונתי. בוסו נתן לכולם להפריע לי בזמן שדיברתי. מנגד, הוא העיף אותי מהועדה לפני הסוף בגלל שהערתי שאנשים אחרים מפריעים."

"הייתה ישיבה של הועדה המקומית, הועדה  כללה גורמים מקצועיים וביניהם היועצת המשפטית של העירייה, מהנדסת העיר ומי שמנהל את הפרוטוקול. בנוסף, נכחו חברי מועצה,סגן ראש העיר ויו"ר הועדה אוריאל בוסו, סגן ראש העיר איתי שונשיין, חבר המועצה עו"ד רמי גרינברג ושני חברי מועצה מיהדות התורה ומש"ס. יצויין כי מגיש הבקשה זו עיריית פ"ת, היא צריכה להסביר למה היא הגישה את הבקשה, אך אף אחד מעיריית פ"ת לא הגיע לועדה."

שאלה: מיהם התושבים החרדים שהגיעו לישיבה? האם הם תושבי השכונה?

העו"ד שהגיש את ההתנגדות מספר שהיו נוכחים בועדה ארבעה תושבים שהוא אף פעם לא ראה...:

"הגענו 9 תושבים והיו שם  4 אנשים חרדים שהציגו חתימות בעד להקים את המקווה.

מעולם לא ראיתי את האנשים האלו בשכונה. בוסו אמר בוא נשמע אותם, כל פעם שדיברתי, כל הזמן הפריעו לי, קטעו אותי ובוסו לא מנהל אותה, לא מעיר, בסוף הוא לקח ממני את המיקרופון ונתן לארבעת התושבים. הוא נתן לחבר המועצה לשעבר איציק עובדיה לדבר שדיבר גם הוא בעד הקמת המקווה.

נכון שבוסו נתן לי לדבר הרבה, אבל הוא לא נתן לי לדבר את כל מה שתכננתי לדבר לפי זכותי וזה כמו שאומרים בבית המשפט: זכותי להגיד את יומי בבית המשפט.

התפתח וויכוח בין מהנדסת העיר לבוסו, היא אומרת לו אסור על פי חוק לעשות את מה שאתה עושה, אסור לך לדבר לגורמים שאינם צד לדיון. הם לא הגישו בקשה לדבר, הם לא צד דיון, אני צד לדיון, אני העו"ד המייצג והעירייה לא יכולה לתת לאנשים חיצוניים לדבר, לא אני אמרתי את זה, אלא מהנדסת העיר. הוא נתן לי לדבר, אבל לא נתן לי להציג את כל דבריי ואת המסמכים שביקשתי להציג. בוסו לא נתן לי להציג את המסמכים.

אם יאושר להקים מקווה, השטח הוא כרגע של עיריית פ"ת, תהיה הקצאה פרטית, השטח הזה יועבר מבעלותה של העירייה לבעלות הרבנות האישית וברגע שזה מועבר לרבנות הראשית היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

תושבי השכונה הגיעו 8-9 אנשים, אני הגשתי את ההתנגדות, דיברתי בשם כולם, מנגד העירייה נתנה לתושבים באזור לדבר, התושבים שדיברו שם, אחד אמר שאני לא יודע לקרוא ולכתוב.

אנחנו מדברים על גיוס כספים לעתירה מנהלית כמו שקרול עשו.

כרגע הוחלט להגדיל את תכנית המתאר וניתן להזיז את קו הבניין. מה יבנו שם? אמרו שתוקם ועדה.

ברגע שתוקם ועדה ויוחלט להקים מקווה, מקווה לא יוכל להיות בבעלות עיריית פ"ת, הוא יהיה צריך להיות בבעלות הרבנות הראשית, הרי הרבנות תתפעל אותו, אבל היא יישות נפרדת, והעירייה תצטרך להגיש בקשה להקצאה להעביר את השטח לרבנות ואז היא תוכל לעשות מה שברצונה בשטח.

יש המון דברים שאנחנו צריכים בשכונת מטלון לפני מקווה: אין לנו סניף דואר, אין לנו ספריה.

אתה מתנגד לדת? חס וחלילה, ממש לא, אני אומר – סדר עדיפויות, זה סדר עדיפויות, השטח הזה אמור היה להיות במקור טיפת חלב, בהתנגדות של העירייה עצמה ב- 2010 נכתב שצריך להיות פינוי בינוי ואח"כ טיפת חלב.

בפסק הדין במקרה דומה משנת 2010 שהתרחש ברחובות נכתב שהעירייה צריכה לעשות סקר צרכים, בנוסף, צריך לאמת את החתימות של התושבים, אולי הביאו תושבים מבחוץ?"
באותו פסק דין השופט קבע כי היה על העירייה להוכיח כי הצורך שקם במקווה הוא מחויב מציאות, ומאחר והצורך לא הוכח, השופט דחה את הבקשה להקים מקווה.

 

אוריאל בוסו סגן ראש העיר ויו"ר הועדה לתכנון ובנייה: 

אותו אדם דיבר יותר מכולם , (למעלה מחצי שעה ) וקיבל את זכות הדיבור הראשון לדבר, אך הוא חשב שהוא גם בסוף מנהל את הדיון והרשה לעצמו להפריע כשאחרים מדברים, וכשהתבטא בחוצפה כלפי אנשים הוא הוצא מהדיון ! ועכשיו מטענותיו אני גם רואה שמדובר באדם שקרן שאינו ראוי להקרא עו״ד, ומבזה את התפקיד אותו מייצג. 

ובעצם הפניה לעיתונות מגלה כי כל התנגדותו אינה אלה שינאה שמחפשת לפלג ולא שום טענה אחרת נכונה , נמשיך אנו בדרך השלום לעשות למען תושבי העיר, ותושבי השכונה, ובתיאום איתם.

 

ציטוט מהחלטת הוועדה מיום 17.1.2017

"מהנדסת העיר טענה כי זכות ההתנגדות היא לאלו שהגישו התנגדות, מדובר בתב"ע שהגישה עיריית פ"ת ולכן לתומכים בתב"ע אין זכות דיבור.

אחד מחברי הועדה עונה כי מאחר והועלו פה נקודות על אופי השכונה ודברים נוספים חוץ מקווי בניין גם להם יש זכות לדבר.

היועמ"ש לעירייה הסבירה כי התב"ע מדברת על שינוי קווי בניין מי שקובע את התנהלות הדיון הוא יו"ר הועדה ואם הוא החליט לשמוע את התושבים שכן רוצים את המקווה אז זו החלטתו בלבד.

הועדה החליטה לדחות את ההתנגדות לקווי הבניין בנימוקים הבאים:

מדובר במגרש קטן ועל מנת לנצל באופן מיטבי את הקרקע יש להקטין את קווי הבניין כמוצע בתוכנית.

בין המגרש הנדון לבין בתי המתנגדים יש דרכים והמגרש אינו צמוד לבתי המתנגדים.

כמו כן, בעת הדיון נאמר ע"י חלק מהמתנגדים, שככל שהשימוש בבניין המוצע יהיה לספריה או לדואר לא יתנגדו לקווי הבניין המוצעים.

בדבר הטענה לתוספת כלי רכב – ככל שיוקם מבנה ספריה או דואר, לא יתנגדו לתוספת זו.

2. הועדה אינה מקיימת דיון לגבי השימוש במקרקעין, השימוש יקבע על פי רשימת השימושים הכלולה בתב"ע.

אין בהחלטה זו משום קביעה באשר לשימוש אשר יבוצע במקרקעין.

בכפוף לעיל, הועדה מחליטה לדחות את ההתנגדות ולתת תוקף לתוכנית, באישור השר אם צריך.