מאת: אלמוג בורשטיין
רבים מקרב תושבי ישראל, ופתח תקווה איננה יוצאת מכלל זה, מתקשים בהשגת דיור הולם לאורך שנים. מדובר בזוגות צעירים, אנשים מבוגרים, עולים חדשים ועוד.
חבר מועצת העיר, עו"ד רמי גרינברג, הגיש למועצה הצעה להקים מתוכה ועדה בצרוף אנשי המקצוע הרלבנטיים כדי לקדם תוכניות למתן פתרונות דיור לאוכלוסיות המתקשות בכך, כגון פרויקט "דיור למשתכן" שבמסגרתו נבנות דירות שיימכרו לזכאים בהנחה של עד 200 אלף ש'קלים לדירה, בנייה של דירות להשכרה ולא דווקא למכירה, בניית דירות בגודל ממוצע ולאו דווקא דירות גדולות ועוד. ההצעה תידון בישיבה הקרובה של מועצת העיר, שתתקיים ביום ראשון הבא, 27 במרץ 2016, בשעה 18:00.
נושא דיור בר ההשגה איננו חדש. עוד בשנת 2005, קבעה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי על מוסדות התכנון בכל עיר ועיר לבחון את הצורך בדיור בר-השגה בתוכנית מקומית להרחבה ניכרת ובתוכניות לחידוש ושימור עירוני. בשנת 2009 תוקן חוק מינהל מקרקעי ישראל ונקבע כי בין תפקידיו של המינהל להקצות קרקע לטובת דיור בר-השגה ודיור ציבורי. ב-14 ביולי 2011 החלה מחאת הנדל"ן, שהציתה דיון ציבורי במצוקת הדיור ובמחסור בדיור בר-השגה. בעקבות המחאה מינתה הממשלה ועדה לשינוי חברתי כלכלי, הלא היא ועדת טרכטנברג, כדי שזו תגיש המלצות לממשלה, לרבות בתחום מצוקת הדיור.
ב-26 בספטמבר 2011 מסרה ועדת טרכטנברג את מסקנותיה. הוועדה קבעה כי "לכל אדם צורך בסיסי בקיומו של דיור נאות בהישג ידו, לו ולמשפחתו הקרובה, כחלק מתנאי מחיה הכרחיים". הוועדה ציינה כי "לעליית מחירים חדה, ולהיעדרו של תמהיל דיור התואם את צורכי האוכלוסייה השונים, השלכות קשות מבחינה חברתית וכלכלית. המציאות שבה זוג צעיר בישראל העובד למחייתו ונאלץ להקצות נתח נכבד מהכנסתו השוטפת להבטחת מגוריו עומדת בשורשה של המחאה החברתית ובבסיס התחושה הקשה של מצוקה כלכלית ואי צדק". הוועדה קבעה כי "צורך זה מעמיד בפני הממשלה את האתגר המרכזי של הבטחת היצע דיור בהישג יד (שכירות או בעלות) בהיקף ובמגוון מספק לצורכי האוכלוסייה הגדלים והשונים". הוועדה קבעה יעדי מדיניות ובהם: "הבטחת התנאים לקיומו של תמהיל דירות מגוון ובהישג יד, בין היתר, באמצעות הבטחת היצע נרחב של דירות בגדלים שונים ובמגוון סוגים (דירות למכירה ודירות להשכרה בטווחי זמן שונים), באופן שייתן מענה לצורכי האוכלוסייה המגוונים ולקבוצות ההכנסה השונות, ויפחית את נטל הוצאות הדיור מסך ההוצאות של משקי הבית".
הוועדה המליצה כי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ישווקו מדי שנה 40 אלף יחידות דיור כאשר לפחות 20% מהן לדיור בר-השגה, תוך מתן עדיפות למסלול של שכירות על פני בעלות. כמו כן המליצה הוועדה כי רשות מקרקעי ישראל תשלים שיווקן של 5,000 יחידות דיור לשכירות ארוכת טווח במחיר מפוקח ושל 5,000 יחידות דיור נוספות למכירה במתכונת של "מחיר למשתכן" תוך מתן הנחה של עד 50% מעלות הקרקע. בנוסף, המליצה הוועדה לתקן את חוק התכנון והבנייה החדש, שנדון בכנסת במסגרת הרפורמה בתכנון, ולהוסיף בו חיוב לכלול בתוכניות מתאר יעוד קרקע של דיור בר-השגה, שיכלול דיור להשכרה ארוכת טווח וכן הוראות לחיוב בניית דירות קטנות, עד 85 מ"ר. לבסוף, המליצה הוועדה להגדיל את תקציב הסיוע בשכר דירה לזכאים כאשר היקף הגידול יעמוד על סך של 160 מיליון ש"ח, מתוכו 40 מיליון ש"ח לטובת סיוע בשכר דירה לקשישים הזכאים לדיור ציבורי. ב-9 באוקטובר 2011 אישרה הממשלה את דוח ועדת טרכטנברג, אולם מאז ועד היום נתקל יישומו בקשיים רבים, והדרך למתן דיור הולם ובתנאים סבירים לכלל תושבי ישראל עדיין ארוכה. לא נותר לנו אלא לעקוב אחרי ההתפתחויות בנושא זה בעיר פתח תקווה.
