חדשות

המדד, שמתפרסם השנה בפעם השביעית, נועד לבחון את נגישות וזמינות המידע באתר האינטרנט של הרשות המקומית ולהוות כלי בידי הרשויות להגברת השקיפות בנושאים השונים, החל בנדרש על פי החוק, דרך פרסום פרוטוקולים, תקציב, פרסום מכרזים ותכנון ובניה ועוד. השנה המדד בחן רק את הרשויות המקומיות המוגדרות כערים בישראל. מדובר בדו"ח המקיף ביותר אי פעם בנושא.

פ"ת לא בשיא, אלא בקבוצה - C

הדוח בחן 76 רשויות מקומיות, פתח תקווה מדורגת במקום ה - 15 עם ציון 67 ושייכת
לרמה C.

הדירוג בכל אחד מהקריטריונים היה 0, 0.5 או 1 בהתאם לביצועי הרשות המקומית. בסיום התהליך חולקו הציונים לרשויות על פי המפתח הבא: רמה A  - טוב מאד: כולל את הרשויות שקיבלו ציון הנע בין 85% לבין 100%; רמה B  - טוב: (ציון הנע בין 70% לבין 84%); רמה C  - כמעט טוב: (55%-69%); רמה D  - טעון שיפור: (0-54)

פורום ה-15, או פורום הערים העצמאיות, הוא ארגון המאגד 15 ערים בישראל שהן ערים עצמאיות, כלומר, שאינן מקבלות מענקים מהממשלה, כגון "מענקי איזון" או "מענקי פיתוח". 15 הערים הן: אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר סבא, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל אביב-יפו. מןן הראוי היה לצפות שערים אלו תהיינה ברמה A כולן במדד השקיפות, אולם ממצאי המדד מראים אחרת:

ברמה A נמצאות 6 הערים הבאות מהפורום: ראשון לציון (96%), תל אביב (93%), חולון (91%), אשדוד (90%), רעננה (89%), כפר סבא (88%). ברמה B נמצאות 5 הערים הבאות: גבעתיים (81%), הרצליה (81%), רמת גן (80%), נתניה (80%) באר שבע (79%), חדרה (79%). ברמה C נמצאות 3 הערים הבאות: פתח תקווה (67%),, רחובות (66%), חיפה (64%%).

אמנם קיימת נציגות של ערים אלו באשכולות הגבוהים אך עדיין 3 ערים נמצאות ברמה C, כאשר חיפה סוגרת את הרשימה עם ציון של 64% בלבד. באופן טבעי יש לצפות שערים חזקות ועצמאיות יגלו מידה רבה של שקיפות בפעולותיהן וינהיגו נורמות של אחריותיות ודיווחיות כלפי קהילות התושבים בתחומן.

הדו"ח נכתב על ידי גלית אבידר ומנכ"לית העמותה יפעת זמיר והסתמך על עבודת מחקר שבוצעה על ידי 72 סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון בהנחייתם של אופיר פינס-פז, ד"ר איתי בארי ותמר לזרוביץ' ובפיקוחם של דור כתבי ומחמוד מדלג'. בוועדת ההיגוי של הדו"ח ישבו פרופ' אסף מדני (יו"ר), ד"ר פני יובל, ד"ר עדי קפליוק, שר הפנים לשעבר אופיר פינס פז וד"ר איתי בארי.

הדוח בחן את 76 הערים בישראל לפי 57 קריטריונים המחולקים ל-14 אשכולות:

 

·         פרטי התקשרות עם הרשות וראש הרשות

·         מבקר העירייה/המועצה

·         שקיפות כנדרש בחוק חופש המידע

·         מענקים ותמיכות

·         שקיפות כללי

·         ישיבות מועצה

·         כספים - תקציב

·         כספים - ארנונה

·         רכש - חוזים ומכרזים

·         כוח אדם - חוזים ומכרזים

·         רישוי עסקים

·         תכנון ובנייה

·         מידע סביבתי

·         חברות עירוניות

הציונים הממוצעים של הערים בכל אחת מהקטגוריות שנבדקו  היו: ארנונה – 92%; דרכי התקשרות - 90%; כח אדם 87%; רישוי עסקים – 85%; חוק חופש המידע - 64%; תכנון ובניה – 64%; מבקר הרשות - 60%; ישיבות מועצה - 59%; מענקים ותמיכות – 53%; תשתית ורכש – 48%; חברות עירוניות – 48%; תקציב – 44%; סביבה – 37%; שקיפות כללי - 18%.

בין הממצאים העולים מהדו"ח השנתי:

·         ממוצע ציונים כללי - 61

·          רהט מובילה מבין הערים הערביות עם ציון של 54

·         אלעד מובילה מבין הערים החרדיות עם ציון של 63

·         הממוצע בערי הצפון הוא 52. מובילה מבין ערי הצפון עכו עם 92

·      הממוצע בערי הדרום הוא 63. מובילה מבין ערי הדרום אילת עם 92
 

פתח תקווה מדורגת במקום ה - 15 עם ציון 67 ושייכת
לרמה C.

·           רק 16% מהערים פרסמו דו"חות שנתיים של החברות העירוניות

·          רק 16% מהערים פרסמו את רשימת מקבלי השכר הגבוה ברשות

·          רק ב-38% מהערים פורסם התקציב לשנה הנוכחית (59% פרסמו תקציבים משנים קודמות)

·          רק 27% מהערים פרסמו את דיוני התקציב בוועדת הכספים

·           רק 24% מהערים פרסמו את תוצאות המכרזים העירוניים

·         רק 31% מהערים פרסמו את פרוטוקולי ועדת המכרזים העירונית

·         רק ב-45% מהערים מפורסם דו"ח שנתי של מבקר העירייה

·         רק 50% מהערים פרסמו את פרוטוקולי ועדת התמיכות העירונית

·          4 ערים מפורום ה-15: נתניה, פתח תקווה, חיפה ורחובות, מדורגות ברמה C (ציונים בין 55 ל-69)

 

בראש הטבלה ראשון לציון (96%), תל אביב (93%), עכו ואילת (92%), חולון ומודיעין מכבים רעות (91%) ואשדוד (90%). עוד במדרג A: רעננה, כפר סבא, הוד השרון, ראש העין, ירושלים, רמלה וקרית ביאליק ובמדרג B: הרצליה, רמת גן, גבעתיים, גבעת שמואל, נתניה, עפולה, באר שבע וחדרה.

בתחתית טייבה וקלנסוואה עם 13% כ"א, טירה (16%), סחנין (23%), תמרה (24%) ובקה אל גרביה (25%). עוד קיבלו ציונים נמוכים מ-50%: קרית אתא, נצרת עילית, אופקים, ביתר עילית, קרית מלאכי, נתיבות, בית שמש, מודיעין עילית, נשר, קרית ים, צפת, שדרות, נצרת, אום אל פאחם, טירת הכרמל ובית שאן (31% בלבד). בדירוג D ניתן למצוא גם את יבנה, יקנעם, אור עקיבא, טבריה ורהט.

יפעת זמיר מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל: "גם השנה פסעו לא מעט ראשי רשויות הלוך ושוב לחדרי החקירות, שוב הוציא מבקר המדינה דו"ח לא מחמיא על השלטון המקומי. אך הפעם אירועים אלו לא עוברים בשתיקה. יש להם קהל: כלל האזרחים והחברה האזרחית. על ראשי רשויות להבין את העידן החדש שמחייב את המוסדות והעומדים בראשן לסגל יכולות וכישורים שלא נדרשו מהן בעבר. רמות חדשות של שיתוף, שותפות, פתיחות ושקיפות לצד שמירה על איזונים ובלמים בדמות אחריותיות ומנהל תקין. כלומר, החשיפה הגדלה במדיה האלקטרונית ובכלל, המעורבות הגוברת של שחקנים נוספים בשילוב הממשקים המתרבים מהווים אתגר לצד הזדמנות אדירה, בעידן בו חוסר שקיפות תיתפס יותר מבעבר כשמרנית, קפואה  בלתי תקינה וככזו המעכבת אמון במוסדות הממשלים ובעומדים בראשם. התוצאה הבולטת ביותר של שקיפות הינה בניית אמון. חוסר שקיפות, גם אם לא קיים על מנת להסתיר דבר, מעורר אצל התושב תחושה של "מסתירים ממני משהו" ואם מסתירים, כנראה שיש דברים בגו. תחושה זו מפתחת מעגל שלילי שרק מעמיק את חוסר האמון, למרות ניסיונות לגלות את "כל הקלפים" מצד הרשות. עלות נוספת של חוסר שקיפות הינה העובדה שהיא מהווה פתח למניפולציות מכל גורם אינטרסנטי. אין זה אומר שבמצב של שקיפות לא קיימות מניפולציות של קבוצות עניין, אך לא ניתן להכחיש שבמצב של שקיפות גבוהה הסיכוי להפתעה קטן בהרבה".

השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס מבקר המדינה לשעבר ויו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל: "ברור שעל הרשות המקומית הפועלת בחברה דמוקרטית ותקינה, שתפקידה לייצג את ציבור בוחריה, לשמור על רמה גבוהה ביותר של שקיפות, דיווחיות ואחריותיות על מנת לזכות באמון הציבור ולהיות ראויה לו. שימוש בטכנולוגיות חדשות מסייע רבות בקיומה של תקשורת שקופה ומתמשכת בין האזרחים לבין מוסדות השלטון המקומי. מדד השקיפות נועד לקדם מטרה נעלה זו ולשרת אותה נאמנה, תוך מתן כתף חמה ומסייעת לרשויות המקומיות ביישום הקריטריונים ומתוך מחויבות עמוקה לציבור ולערכי הדמוקרטיה".