הסופגניה
מקורן של הסופגניות במרכז אירופה, והן 'עלו ארצה' עם יהודי אירופה. ואולם כבר במשנה נזכר מאכל דומה ושמו סופגנין, לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. מן הסופגנין שבמשנה חידש דוד ילין את הסופגנייה, על שום שהיא רכה וספוגית. האקדמיה ללשון העברית קבעה: לא סופגנייה, אלא סופגנית, ואולם הצורה סופגנייה היא שנתקבלה בפי הדוברים. ומדוע אוכלים סופגניות בחנוכה דווקא? משום שמטגנים אותן בשמן עמוק, והשמן הוא אחד מסממני החג לזכר נס פך השמן. לאחר שמוציאים את הסופגניות מן השמן הרותח אפשר לספוג מהן את השמן העודף, ואחר כך לרחוץ את הכלים בספוג וגם לעשות ספונג'ה, כלומר לשטוף את הרצפה. לא במקרה שלוש המילים האלה דומות בצלילן: ספוג, סופגניות וספונג'ה. כולן ממקור אחד - מן היוונית ספּוֹנְגוֹס, שפירושה ספוג. ואולם נראה שכשם שנקביו של הספוג סופגים נוזלים. הספוג נשמע עברי לחלוטין. ספוג כמו ברוש, בכור, והפועל הנגזר ממנו לספּוג. ב- פ' דגושה. הספוג בא אל העברית בימי המשנה גם במשמעו הרגיל וגם בשימוש מושאל: המשנה מגדירה ארבעה סוגי תלמידים. אחד מהם היא מכנה 'ספוג' משום "שֶׁ הוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּול", מעין בור סוד שאינו מאבד טיפה. אבל מה הקשר בין שני אלה לבין הספונג'ה שחדרה אל העגה העברית? גם היא מקורה בספונגוס היוונית, אך היא באה אלינו דרך הספרדית היהודית. espongar בספרדית יהודית פירושו לנקות ב- esponja כלומר בספוג, ומן האספונג'ה נוצרה הספונג'ה ויוחדה לשטיפת הרצפות דווקא. וכך הספוג, הספונג'ה והסופגנייה הן מילים אחיות.
סופגניות של מלון דן לילדי הבית החם של אגודת יד ביד
עובדי רשת 'מלונות דן' הגיעו אתמול לבית החם של אגודת יד ביד כדי לחלק לילדים במקום סופגניות מיוחדות כיאה למטבח של מלון מפנק. שלי חושן, נשיאת אגודת יד ביד שמחה עם הילדים הנרגשים ושרה יחד עמם את מיטב שירי החנוכה וכמובן עם מיטב הסופגניות.
סיפורו המרתק של הסביבון
מקורו של צעצוע הסביבון בהודו, שם שיחקו בסביבון שיצרו מעצמות פרה
כבר לפני 5000 שנים הסביבון הגיע לארץ ישראל על חיילי הצבא הרומי בתקופת אנטיוכוס אפיפנס, שאסר על היהודים את לימוד התורה.
היהודים המשיכו בלימוד למרות האיסור, אך דאגו להחזיק בהישג יד סביבונים.
כשנשמעו קלגסי האויב מרחוק - הוחבאו מיד ספרי הלימוד ובמקביל הוצאו הסביבונים. הסביבון היווה בתקופת הביניים באירופה משחק הימורים. היהודים באשכנז למדו מהגויים את המשחק וקבעו 4 אותיות עבריות זהות
לאותיות הלטיניות, כדלקמן: ואיך זה נדבק לחנוכה? מאוד פשוט: אימצו את 4 האותיות המומרות
( N G H S = "נ ג ה ש ) למשפט "נס גדול היה שם)
לאחר מכן מצאו שחיבור של 4 האותיות הללו בעברית נותנות בגימטרייה את המספר 358 כערך המילה "משיח", והכול קיבל "הכשר" כדת וכדין....
הסביבון שולב באמנות אירופאית מימי הביניים, למשל אפשר להבחין בילדים משתעשעים עם סביבון בתמונה המפורסמת של פיטר ברויגל ההולנדי -"ילדים משחקים"
בארץ ישראל קראו לסביבון בשם האידישאי "דריידל" ("מסתובב"). מנדלה מוכר ספרים הציע את השם העברי "כרכר", וביאליק - "חזרזר"
ב 24 בדצמבר 1897 במאמר של דוד יהושע בעיתון "הצפירה" הוצע לראשונה לשנות את ה"דריידל" ל"סביבון"