לפני 17 שנה, כשהייתה בת 17 בלבד, שחר נפצעה באורח אנוש בתאונת דרכים קשה. בזירה כבר נקבע מותה.
אבל פרמדיק שהיה בדרכו לקריאה אחרת שמע על התאונה, החליט לשנות מסלול ולהגיע למקום. למרות שכבר הוכרזה כמתה, הוא לא ויתר והמשיך לבצע בה פעולות החייאה במשך כ־40 דקות.
עד שהדופק חזר.
שחר פונתה לבילינסון במצב קשה, מורדמת ומונשמת. זוהר, אחותה הגדולה, הגיעה לבית החולים וקיבלה את הבשורה שאף משפחה לא רוצה לקבל.
אבל שחר שרדה.
השבועות והחודשים שאחרי היו מסע ארוך של החלמה ושיקום. לצד הדרך ששחר עברה, התאונה ההיא שינתה גם את מסלול חייה של זוהר.
בעקבות מה שחוותה לצד אחותה, היא החליטה ללמוד סיעוד. בהמשך בחרה לעבור לתחום המיילדות והגיעה לעבוד בבילינסון – אותו בית חולים שאליו פונתה אחותה באותו לילה.
17 שנה חלפו.
בתחילת החודש שחר חזרה שוב לבילינסון. אבל הפעם הנסיעה לבית החולים נראתה אחרת לגמרי.
היא הגיעה כדי ללדת את בתה השלישית.
ובחדר הלידה חיכתה לה זוהר.
אחותה הגדולה, שהייתה לצדה ברגע שבו כמעט איבדה את חייה, הייתה עכשיו המיילדת שלה ברגע שבו הביאה חיים חדשים לעולם.
״זו הייתה הלידה השלישית שלי, וברוך השם אחרי שתי לידות לא פשוטות בכלל, זו עברה בשלום״, סיפרה שחר.
לפני 17 שנה משפחה שלמה עמדה בבילינסון וחיכתה ששחר תחזור אליה.
השנה, באותו בית חולים, שתי האחיות סגרו מעגל אחר לגמרי.
אחת חזרה כאן לחיים.
השנייה בחרה בעקבותיה במקצוע של חיים.
והשנה הן חזרו לכאן יחד, כדי לקבל חיים חדשים.
