הרבה לפני שהיה למאמן נבחרת ישראל, רן בן שמעון היה אחד השמות המזוהים עם מכבי פתח תקווה. הוא ואחיו אסי לבשו את מדי הקבוצה, ורן הגיע ממנה גם לנבחרת ישראל.
השבוע, כמאמן הנבחרת, בן שמעון נתן שיעור שלא קשור רק לכדורגל. אחרי משחק עגום של נבחרת ישראל נגד אירלנד הוא עשה דבר פשוט, שבישראל של ימינו כבר אינו מובן מאליו: הוא לקח אחריות והתנצל.
נבחרת ישראל הציגה הגנה נרפית וספגה שלושה שערים בתוך 12 דקות במחצית הראשונה. חלק מהשחקנים לא שיחקו בתפקידם הטבעי, והדבר שכאב ביותר הוא שנראה היה שהשחקנים אינם חדורי רוח לחימה.
אין ספק שזה היה משחק מביש של נבחרת ישראל.
בתום המשחק, לצד הכאב, השיב מאמן הנבחרת רן בן שמעון בסבלנות לשאלות. הוא אמר כמה פעמים שהמשחק היה מביש, שהוא מתבייש – והתנצל.
רן בן שמעון לא אמר:
- זה בגלל ההגנה.
- זה בגלל הקישור.
- זה בגלל ההתקפה.
- עוזרי המאמן הטעו אותי.
- הכול בגלל היועמ"שית של ההתאחדות.
- צריך לבדוק את האחריות של מאמני הנבחרת הקודמים – יצחק שניאור ויעקב גרונדמן ז"ל, שלמה שרף, אברהם גרנט, דרור קשטן ז"ל ואלי גוטמן. הם גם אשמים, הם חלק מהקונספציה.
- אקים ועדת חקירה חיצונית של כל מי שבעדי.
הוא פשוט לקח אחריות ואמר: זה אני, אני לא מאשים אף אחד, אני מתנצל.
ניתן למתוח ביקורת על רן בן שמעון, ואף רצוי ובצדק, אבל מנהיגות נבחנת בשעת משבר, כשישנם כשלים וטעויות. אז לא בורחים מהאחריות ולא מגלגלים אותה הלאה לכל מי שאפשר ולא קשור.
מיישירים מבט למציאות ואומרים: אני אחראי.
כשמדובר בשני משחקים של נבחרת כדורגל, מבלי לזלזל, יתכן ורן בן שמעון אינו צריך להתפטר.
כשמדובר במחדל הגדול בתולדות המדינה, ראש הממשלה היה מוכרח לקחת אחריות רק מאחר שהוא עומד בראש המערכת ונושא באחריות העליונה. כך זה מקובל בכל ארגון ובכל מדינה מתוקנת.
ההבדל בין נתניהו לרן בן שמעון הוא שהאחרון מתנהג כמו מנהיג. בלי משחק, בלי איפור, בלי שקרים.
פשוט לומר ולעשות את הדבר הנכון.
כולם טועים. השאלה היא איך מתמודדים עם הטעות: האם לוקחים אחריות ומרימים את הראש, או מאשימים את כולם ומרימים את האגו.
