בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה גזר אתמול, 23 בפברואר 2026, שנתיים מאסר מהן שנה בפועל, על קרול פסלר, שהורשעה בהפקרה לאחר פגיעה ברפאל אדנה ז"ל בן ה-4, שנהרג בתאונת דרכים בנתניה בחודש מאי 2023. בנוסף רישיונה של פסלר בת ה-83 נשלל לצמיתות.
16 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מסוג "פגע וברח" בשנת 2024 – הנתון הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות, כך עולה מנתוני משטרת ישראל שהגיעו לידי עמותת אור ירוק. בהשוואה למספר ההרוגים בתאונות פגע וברח בשנת 2023 נרשמה עליה של שני הרוגים בשנת 2024.
בחמש השנים האחרונות הופקרו למוות בכבישים 66 בני אדם בתאונות פגע וברח, 13 הרוגים בממוצע בכל שנה, יותר מאחד בכל חודש בממוצע.
נפגעים בתאונות פגע וברח – 560 בכל שנה - יותר מאחד בכל יום
456 בני אדם נפגעו בתאונות פגע וברח בשנת 2024 כאשר 69 מהם נפצעו קשה. בכל שנה נפגעים 560 בני אדם בממוצע בתאונות פגע וברח – יותר מאחד בכל יום.
פתח תקווה מדורגת במקום השני
59 תאונות "פגע וברח" התרחשו בתל אביב-יפו בשנת 2024, הגבוה ביותר מבין כלל הערים בארץ.
פתח תקוה במקום השני עם 19 תאונות פגע וברח בשנת 2024.
בנתניה אירעו 17 תאונות דרכים מסוג "פגע וברח".
בחולון אירעו 14 תאונות פגע וברח
ובת ים סוגרת את חמשת ערים הגרועות בתאונות פגע וברח עם עשר תאונות.
תאונות פגע וברח מוגדרות כתאונות דרכים שבהן הנהג המעורב נמלט מזירת האירוע ללא עצירה לסיוע או למסירת פרטים.
החוק מתיר לבית המשפט לגזור עונש של עד 14 שנות מאסר בפועל, אך למעשה, בבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק", עולה כי ב-71 פסקי דין שעסקו בתאונות "פגע וברח" (הפקרה לאחר פגיעה), נמצא כי העונש הממוצע הוא מאסר של שנתיים ושבעה חודשים וקנס כספי של 2,179 שקלים בלבד.
מסקירה של מספר מחקרים מהעולם שביצעו בעמותת אור ירוק עולה כי מרבית הנהגים שנתפסו אחרי "פגע וברח" היו צעירים, לפעמים אפילו מתחת לגיל הנהיגה המותר, או תחת השפעה של סמים, אלכוהול או מסיחים אחרים.
המקור לתאונות "פגע וברח" מתחלק בין מאפיינים סובייקטיביים הקשורים במצבו הפיזי, הנפשי ומידת האחריות של הנהג, לבין מצבים אובייקטיבים הקשורים בכביש ובמצב התאונה. בסדרת ראיונות שערכו חוקרים בריטיים עם 52 פוגעים בתאונות "פגע וברח" נמצא כי 28 נהגים (54%) ברחו מהזירה כדי להגן על עצמם אחרי שידעו כי נהגו ללא רישיון, תחת השפעת חומרים מסוכנים ועוד. 24 נהגים (46%) טענו כי ברחו מהזירה כי לא ידעו שפגעו או שחשבו כי התאונה לא הייתה חמורה מספיק כדי לעצור ולהגיש עזרה.
תאונות פגע וברח מוגדרות כתאונות דרכים שבהן הנהג המעורב נמלט מזירת האירוע ללא עצירה לסיוע או למסירת פרטים.
החוק מתיר לבית המשפט לגזור עונש של עד 14 שנות מאסר בפועל, אך למעשה, בבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק", עולה כי ב-71 פסקי דין שעסקו בתאונות "פגע וברח" (הפקרה לאחר פגיעה), נמצא כי העונש הממוצע הוא מאסר של שנתיים ושבעה חודשים וקנס כספי של 2,179 שקלים בלבד.
מסקירה של מספר מחקרים מהעולם שביצעו בעמותת אור ירוק עולה כי מרבית הנהגים שנתפסו אחרי "פגע וברח" היו צעירים, לפעמים אפילו מתחת לגיל הנהיגה המותר, או תחת השפעה של סמים, אלכוהול או מסיחים אחרים.
המקור לתאונות "פגע וברח" מתחלק בין מאפיינים סובייקטיביים הקשורים במצבו הפיזי, הנפשי ומידת האחריות של הנהג, לבין מצבים אובייקטיבים הקשורים בכביש ובמצב התאונה. בסדרת ראיונות שערכו חוקרים בריטיים עם 52 פוגעים בתאונות "פגע וברח" נמצא כי 28 נהגים (54%) ברחו מהזירה כדי להגן על עצמם אחרי שידעו כי נהגו ללא רישיון, תחת השפעת חומרים מסוכנים ועוד. 24 נהגים (46%) טענו כי ברחו מהזירה כי לא ידעו שפגעו או שחשבו כי התאונה לא הייתה חמורה מספיק כדי לעצור ולהגיש עזרה.
פתרונות לעידוד מסירת פרטים על תאונות "פגע וברח"
בשנת 2015 נחקק חוק בקולורדו ארצות הברית לפיו לאחר תאונה עם נפגעים שבה לא ניתן לאתר את הנהג הפוגע יופקעו כלל רשתות התקשורת במדינה (ובכללן הודעות ברשתות החברתיות, בטלוויזיה וברדיו) לטובת התראות 'פוש'.
פתרונות להעלאת מודעות
בפלורידה, ארצות הברית, עולה מדי כמה שנים קמפיין להעלאת מודעות לתאונות "פגע וברח" תחת המיתוג Stay at the scene
הקמפיין מזכיר לנהגים גם את עונשי המאסר הצפויים בחוק וגם את האפשרות להציל חיים בדרך זו.
פתרונות טכנולוגיים
חוקרים רבים ציינו כי בערים חכמות שמרושתות במצלמות רחוב, הסיכוי לתאונות "פגע וברח" עשוי לרדת – הן בשל הקטנת המוטיבציה של הנהגים לברוח והן בשל הגברת הסיכוי לתפוס ולהעניש אותם על פני זמן.
