היום (חמישי) נערך בראש העין כנס ארצי למיגור זיהום האוויר משריפות פסולת פיראטיות.
הכנס עסק בסוגיות של מדיניות ואכיפה, קידום חקיקה, מאבק ב”טרור סביבתי” והקמת מערך פינוי פסולת מוסדר, תוך שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני הסביבה.
זיהום האוויר שמקורו בשריפות פסולת פיראטיות הפך בשנים האחרונות למציאות יומיומית הפוגעת בבריאות הציבור ובאיכות החיים של תושבים ברחבי הארץ. מדובר בתופעה רחבת היקף, הכוללת חשיפה מסוכנת לחומרים רעילים ומזהמים, ומכונה לא אחת “טרור סביבתי".
בכנס השתתפו, בין היתר: שר האוצר ושר במשרד הביטחון-בצלאל סמוטריץ’; יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות-חיים ביבס, ראשי רשויות ונבחרי ציבור, ובהם: רפי סער (כפר סבא), ישראל גנץ (בנימין ויו"ר מועצת יש"ע), יוסי דגן (שומרון), אור זומר־פירון (אורנית), דפנה רבינוביץ’ (שוהם), אושרת גני גונן (דרום השרון) ושרון אלפסי (בית אריה־עופרים).
עוד השתתפו: אנשי מקצוע וגורמי סביבה, בהם ד”ר נעמה אברהמוב, מנכ”לית איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה; זוהר ראובני, מחזיק תיק איכות הסביבה בעיריית ראש העין; ונציגי תושבים.
במסגרת הכנס יוצגו גם יוזמות מהשטח: עמותת “ירוק עכשיו” תציג את דו”ח ותוכנית “פינוי ולא כיסוי – פיילוט ראש העין”, ועמותת “אזרחים למען אוויר נקי” תציג כלים טכנולוגיים להתמודדות עם התופעה.
את הכנס מנחה העיתונאי עקיבא נוביק.
"פעילות של עולם תחתון סביב שריפות הפסולת:"
ראש עיריית רז שגיא אמר בכנס: “יש פעילות של עולם תחתון סביב שריפות הפסולת:".
עוד לדברי לדברי שגיא, המאבק בשריפות הפסולת נמשך כבר שנים, אך עד כה מתמקד בעיקר בכיבוי ולא בטיפול בשורש הבעיה.
“יש שני סוגים של שריפות”, אמר. “האחת שריפת פסולת שמקורה בפלסטינים שמוציאים אשפה מהבית או מהיישוב, והיא מפונה לרוב מערבה, סמוך לגדר. השנייה שונה לגמרי: אנשים שמארגנים פסולת במדינת ישראל ומעבירים אותה ליהודה ושומרון. בשני המקרים מעורב הרבה כסף”.
לדבריו, פערי העלויות הם גורם מרכזי שמניע את התופעה:
“פינוי טון אשפה עולה לעיריית ראש העין 5340₪ לפנות משאית אחת של 14 טון אשפה. לעומת יהודה ושומרון שהעלות היא כ־700 שקלים. תעשו את החשבון מדובר בפער של אלפי שקלים. פער כזה מביא לכך שהעולם התחתון נכנס בדיוק למקומות האלה, וזה מהר מאוד הופך לפעילות מאורגנת”.
שגיא תיאר את מורכבות הטיפול בשטח:
“במשך השנים הטיפול הוא בעיקר כיבוי, וזה כיבוי מסובך מאוד, כי מדובר בטונות של פסולת. זה נראה כמו גיהינום. גם אחרי שמכבים האש ממשיכה לצאת מתוך האדמה, עם עשן מסריח ומזהם שפוגע בבריאות של כולנו”.
לדבריו, למרות עבודת המנהל האזרחי בליווי צה”ל, המענה הקיים אינו מספק:
“יש שריפות מהצפון ועד הדרום, ואין סיכוי שיהיו מספיק משאבים כדי להספיק לכבות הכול לפני שאנחנו נושמים את כל הרעלים”.
שגיא ציין כי לפני למעלה משנה הוצע מודל שונה, המבוסס על טיפול בפסולת עצמה ולא רק בכיבוי:
“אנחנו צריכים לעבור מגישה של כיבוי לגישה של טיפול בחומר. בכל שריפה יש שלושה מרכיבים חום, חומר וחמצן. עד היום טיפלו בעיקר בחום או בחמצן. צריך לטפל בחומר, כדי שלא יהיה מה להבעיר”.
עוד אמר כי לפני כשבועיים התקיימה פגישה עם שר האוצר ושר הביטחון במשרד הביטחון, שבה הוצגה תכנית משולבת:
“התכנית כוללת הקמת אתרי פינוי לפסולת פלסטינית, טיפול ישראלי בפסולת במקום שריפה, חיזוק יחידת דוד למניעת מעבר משאיות מיהודה ושומרון, וקידום צווי אלוף שיאפשרו החרמה מיידית של כלים הנדסיים והתכולה שלהם”.
לדבריו, כיום האכיפה אינה מרתיעה מספיק:
“אם תופסים נהג שמעביר פסולת לעיתים משחררים אותו אחרי יום ומחזירים לו את המשאית עם הפסולת. אם תפסו אותו במעבר אחד, הוא עובר לאחר”.
שגיא הוסיף כי יש צורך בהקמת יחידה משולבת של צה”ל, המנהל האזרחי, כיבוי אש ורט״ג, שתפעל משני צדי הגדר:
“אם תהיה יחידה כזו, היא תוכל לשנות את המצב מהיסוד. אפילו נתתי לה שם יחידת הסנה”.
בסיום דבריו הודה שגיא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’ על הירתמותו לקידום המהלך, ולראשי הרשויות השותפים למאבק ולמארגני הכנס.
"נושא השריפות לא התחיל אתמול, הוא התגבר מאוד מאז ה-7.10"
את הדברים אמר יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים רעות חיים ביבס , לדבריו, תופעת השריפות נשענת בין היתר על פסולת שמקורה בישראל, המועברת דרך המעברים לשטחים בהיעדר אכיפה.
חיים ביבס יו״ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות אמר כי: במדינה מתוקנת אזרחים לא בודקים את כיוון הרוח כדי לדעת אם מותר להם לנשום. מה שקורה כאן הוא לא מטרד סביבתי, זה טרור לכל דבר ועניין שמטרתו, פגיעה יומיומית מכוונת ומתמשכת בביטחון האזרחי של מאות אלפי תושבים.
"אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שמלווה אישית את הנושא ונכנס לעובי הקורה. יש לנו תוכנית אופרטיבית ברורה, אבל כדי שהיא תצליח חייבים לטפל גם בשורש הבעיה: הקמת מתקני השבה וטיפול מתקדמים לפסולת, ויצירת כוח אכיפה ייעודי וחזק שיטפל בעבריינות הסביבתית ביד קשה.
כשהתוכנית תצא לפועל במלואה, עם תשתיות, אכיפה, תקצוב וריכוז אחריות, הנושא הזה יכול וצריך לבוא לפתרון. המבחן עכשיו הוא במעשים, לא בהצהרות"
