ועדת הפנים והגנת הסביבה התכנסה הבוקר, (שני), לדיון הפתיחה של מושב הכנסת הרביעי בנושא מערך הסיוע והתמיכה למשפחות החטופים.
בדיון השתתפו חברי הכנסת ח"כ יצחק קרויזר (יו"ר הועדה), גלעד קריב, קארין אלהרר ויוליה מלינובסקי.
יו"ר הועדה ח"כ יצחק קרויזר פתח את הדיון בהקראת שמותיהם של 16 החטופים החללים שעדיין שבויים בידי חמאס, ובתנחומים למשפחות לוחמי צה"ל רב סרן יניב קולא וסמל ראשון איתי יעבץ שנהרגו בזמן הפסקת האש בעזה. הוא התייחס לנושא הדיון ואמר: "השלטון המקומי וראשי הרשויות מספקים שירות לתושבים וכשמדובר במשפחות החטופים שגופותיהם עדיין בעזה ואלו ששבו לישראל, יש לשלטון המקומי הרבה עבודה. נרצה לדעת מהם הדברים שחסרים ולסייע לרשויות המקומיות להשיג את החסר".
חנה כהן, דודתה של החטופה ענבר היימן ז"ל מפתח תקווה ששוחררה משבי החמאס והובאה לקבורה בשבוע שעבר, קראה: "המשפחה שלי לא תסיים את החיים שלה כהומלסית. הוסיפה: "איפה המענה שנתתם למשפחות של החטופים החללים? המשפחות איבדו מקומות עבודה ולא יחזרו לעבודה. הזמן יעבור ואנחנו נשאר עם הכאב שלנו, בעוד אחרים עסוקים בשיקום החטופים ששבו. אתם צריכים לתת לנו מענה".
היו"ר קרויזר השיב לה כי נוצרו פערים בחקיקה שיש להשלימם. "כשחוקקנו את החוק של פדויי השבי אף אחד לא חשב שניגרר לשנתיים של מלחמה עם 16 חללים שיישארו ברצועת עזה, וכעת יש צורך לעשות תיקון חקיקה כי הצרכים השתנו ונוצר פער שיש להדביקו". הוא הוסיף כי ככל שעובר הזמן מתברר שהחקיקה היתה נכונה לשעתה וכי כעת מתברר שיש עוד מעגלים שיש לסייע להם כמו דודים ובני דודים וכל מי שהיה קשור למשפחה. "צריך לחזק את עמוד השדרה של הבית כדי לחזק את השב בצורה נכונה", אמר היו"ר קרויזר.
נעם עידן, אחותו של צחי עידן שנרצח בעזה וגופתו והושב קבורה בישראל סיפרה: "אנחנו בימים מטלטלים מאוד ואני מרגישה שלא מכירים בכאב הזה של להשיב לקבורה חלל שנרצח בשבי. לרשויות המקומיות יש את היכולות להגיע לבתים ממש ולראות את הילדים ואת הנכדים שהם המעגלים שפחות מקבלים את תשומת הלב וחוו משבר בתוך הבית. צריך ליצור אחידות במענים כי יש פערים בין הסיוע שנותנות הרשויות המקומיות".
מירב לשם גונן, אמא של רומי גונן ששבה מעזה לאחר 471 ימים ברצועת עזה:
"המעגלים הם כל כך כואבים, גדולים ומתישים והערבות ההדדית היא מה שמחזיק אותנו. אנחנו נראים בסדר ומתפקדים ומחייכים אבל אף אחד לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים. המענה שניתן משפחות השבים מבחינת תמיכה כספית הוא לא קיים, אנחנו משפחה של שבה שחזרה פצועה קשה ועדיין לא חזרנו לשגרה. אני עוד לא חזרתי לעבודה, וקשה לי להחזיק את הבית. נצטרך למצוא פתרון, ובטח ובטח לשבים שחזרו אחרי למעלה מ-700 ימים. הבת שלי פצועה ביד ועברה שלושה ניתוחים מאוד קשים ואנחנו עדיין נלחמים על זה שתהיה לה מלווה שתוכל לסייע לה - זוהי נקודה קריטית לשיקום. התמיכה הפיזית לשבים היא 4000 ש"ח לשנה כאשר השבים נזקקים לתמיכה פיזית שהיא כמעט יום יומית.
המדינה צריכה למצוא את הדרך לממן טיפולים פסיכולוגיים לזמן מאוד מאוד ארוך למשפחה כולה, ובמיוחד לאחים שהם מעטפת מטורפת שניזוקה ולא מקבלת תמיכה מספקת בשום צורה היום". היא חתמה את דבריה בבקשה להחזיר את כל 16 החללים החטופים".
גלעד קורנגולד, אביו של טל שהם ששב לאחר 505 ימים בשבי חמאס, אמר: "תיסעו להלוויות ותראו מה קורה למשפחות, לאבא ולאמא שהילדים שלהם חוזרים בארונות. יש פירצה לגבי החללים שעדיין בעזה ונראה לי שששים לחזור למלחמה, אבל בואו נשיב את החללים שיודעים איפה הם נמצאים". הוא יצא נגד פרסומות של חברות מסחריות שמסירות את הסמל החטופים ואמר: "כולנו עד הסוף, עד החטוף האחרון".
עוד אמר: "טל חזר ואני צריך לטפל בנכדים שלי כי טל עסוק בלשקם את עצמו. לא התנדבנו להידפק ב-7.10 ולא יכול להיות שנותנים לי טיפול פסיכולוגי רק ל36 חודשים. צריך להיות חוק ברור לגבי הסיוע שנותנים לנו. לא חזרתי לעבוד, העסק שלי התמוטט אבל אני לא מסוגל לחזור לעבוד. ה7.10 זה משהו חריג מכל מה שהיה כאן. משפחות החטופים צריכות לקבל מענה כלכלי ונפשי ל-10 שנים לפחות". הוא הודה לעיריית הרצליה והסביר כי שם יש לו אוזן קשבת ומענה לכל דבר. בנוסף אמר כי הם מקבלים סיוע גם ממועצה אזורית אשכול.
גליה חושן אמא של הדר חושן שנרצחה בנובה אמרה בדמעות: "ברוך השם שהחטופים חוזרים, לראות אותם חוזרים זו הרגשה עילאית. העור שלי כואב מהשתוקקות למגע עם הבת שלי, אני כל כך רוצה לחבק אותה אבל זה לא יקרה. יש 2000 משפחות שכולות, אנחנו לא נקבל את הילדים שלנו בחזרה ואנחנו גם מפורקים. הבת שלי שנה וחצי לא עבדה, הבן שלי הפסיק ללמוד באוניברסיטה ועכשיו הוא בעזה. אל תעשו הפרדה בין משפחות ה-7.10. אנחנו זרוקים, אף אחד לא מסתכל עלינו". היא הקריאה את שמותיהם של 20 נרצחי נובה ואמרה: "את שמותיהם של החטופים כולם מכירים ואני רוצה שתכירו גם את שמותיהם של נרצחי הנובה".
יעל גורן, נציגת מנהלת החטופים, סקרה את פעילות המנהלת למען משפחות החטופים ואמרה שבכל רשות מקומית ואזורית יש רפרנט למשפחות החטופים שמלווה את המשפחה. "אם יש פערים נשמח לתקן אותם", אמרה גורן. בתגובה לדבריה אמרה לשם גונן כי גורן "מציירת תמונה לא נכונה" וביקשה לעצור את הדיון ולהתמקד במה שחסר למשפחות ולא במה שנעשה עד כה.
מיכל עוזיהו, ראשת מועצה אזורית אשכול: "בשעה הקרובה תתחיל בניר עוז הלוויה של אליהו צ'רצ'יל מרגלית, ובעוד שבוע של יוסי שרעבי ורונן אנגל. מאחלת שנזכה ל-16 לוויות שיסגרו מעגל למשפחות. אנחנו בהשתדלות אדירה לשמוח ולראות את תמונת הניצחון האנושי של העם שלנו ואת החיבוק של המשפחות לאהובים שלהם שבמשך שנתיים נחסכו מהם אנושיות ומגע אנושי. גם למועצה האזורית אשכול יש חתיכת דרך בלתת את המענים. 70% מהטבח אירע בבית שלנו. יש לנו חתיכת פער בליווי משפחות החטופים ופדויי השבי ואנחנו צריכים את המענים. אם רשויות המדינה לא יציפו את מה שיש לא נדע אילו כלים יש לנו לטיפול. חשוב לבדל את הסיפור – מדובר בהיקפים חסרי תקדים ובלתי ניתנים להבנה. קיבלנו לחינוך, רווחה ובריאות – אבל התקציב הולך ופוחת". .
היו"ר קרויזר סיכם את הדיון: "נפנה לשלטון האזורי והמקומי בבקשה לדעת מי הם הנציגים ברשויות שעומדים לרשות המשפחות, ומהו הנוהל שעל פיו עובדים ברשויות המקומיות והאם נגיש למשפחות. בנוסף, נבקש לייצר נוהל אחיד של מענים לכל המשפחות".
עוד אמר: "אני לא נכנס לרזולוציה של החקיקה כי יש לנו עוד המון עבודה ויש פער שעוד לא הושלם". הוא הודה לנציגי משפחות החטופים שנכחו בדיון ואמר כי הוא מודע לכך שלא קל להגיע, לזעוק ולבקש עזרה, אך בזכות ההשתתפות שלהם בסדר היום, ההערות והדגשים שהם נותנים, נעשים הרבה תיקונים למען המשפחות ומקודמת חקיקה.