סיפור חייו של אריה זלמנוביץ' ז"ל שנחטף ב-7/10 מביתו בניר עוז בגיל 85 ולאחר מכן נרצח הוא סיפור מרגש וכואב גם יחד, אך חשוב מכך הוא הסיפור אודות הערכים שגדלנו עליהם.
בימים אלו, השאלה המתבקשת היא האם השיח הפוליטי והבטחוני דוחק לקרן פינה את הערכים, את הערבות ההדדית ואת האנושיות. בדיוק על כך שוחחנו עם יואב זלמנוביץ' תושב העיר ואחד משני בניו של אריה זלמנוביץ' ז"ל שלבקשתי הסכים להתראיין לראשונה.
שלום יואב, קודם כל איך אתה מרגיש, אני מצטער שעברתם את כל מה שעברתם, זה נשמע לי קשה באופן בלתי נתפס.
"טוב זה לא באשמתך, מרגישים כמו שכולם מרגישים במדינה הזו".
אשמח שתספר לנו על אביך.
"כשאתה חושב על חקלאי ישראלי ועוד בנגב, אני מדמיין ואני מאמין שגם הרבה אנשים מדמיינים – הוא הדמות. כך נראה חקלאי.
הוא נולד בחיפה ומהר מאד והצטרף לשומר הצעיר ובנח"ל הוא הקים גרעין נח"ל בקיבוץ ניר עוז.
כשהם באו לניר לעוז, בשנות ה-50, לא היה שם כלום, זה היה ממשל צבאי, היה שם עץ אחד בודד ושני תותחים שהבריטים עוד השאירו והם התחילו להקים שם קהילה, לגדל חקלאות ומאז אבא שלי גידל חיטה, זו הייתה האהבה שלו.
את אמא שלי הוא פגש בקיבוץ, אמא שלי הייתה בת קיבוץ עין השופט. קיבוץ עין השופט היה מאז קיבוץ מאמץ של ניר עוז.
אמא שלי הגיעה אחרי הצבא לקיבוץ".
האם אתה ואחיך נולדתם בניר עוז?
"כן, אנחנו נולדנו בניר עוז, כן בועז גדול ממני ב-5 שנים.
אבא שלי היה מ-57 בקיבוץ".
מה סיפרו לכם על המחשבות של אביך בשבי?
"אחד הדברים הקשים שאמרו לנו שהיה לאבא שלי מאד קשה עם המחשבה שכל עולמו נשרף, הקיבוץ שלו נשרף ושכל הבית שלו נשרף ולא נשאר ממנו כל זכר חוץ מהילדים והנכדים שלו.
כל האלבומים והילדות שלו, נעלמו, כל ההיסטוריה שלו חוץ ממי שממשיך את ה- DNA שלו, אבל זה לא נכון, הבית שלו לא ניזוק, חוץ מהדם שלו על הרצפה וחבל שהוא לא ידע את זה".
הוא נאבק בהם?
"הוא לא היה פראייר, חקלאי של הנגב, אבל הוא היה בגיל מבוגר והם נתנו לו מכה בראש, ראו בסרטונים ובתמונות שיש לו פצע בקודקוד הראש".
אין מילים לתאר עד כמה שזה נורא, בלתי נתפס הרוע הזה. היכן היית ב-7/10?
"אני הייתי בפ"ת, אבא שלי התקשר בבוקר, היה צבע אדום, כרגיל לא התרגשנו יותר מדי, אמרתי לו שילך לממ"ד, לא שיש מה להגיד. יותר מאוחר בשעה תשע בבוקר לערך , הוא דיבר עם אח שלי ואמר לי שיש מחבלים בקיבוץ, יש להם את הקבוצות המקומיות שלהם וכנראה שהודיעו וזהו מאז לא שמענו ממנו.
אני לא חשבתי על חטיפה, אני לא יודע אם מישהו חשבתי על זה. הדימיון היחידי שהיה לי שהם רוצחים".
ואז הודיעו לכם שהוא בין החטופים?
"פתחו חמ"ל של נעדרים של המשטרה הלכתי, אף אחד לא ידע דבר ביימים הראשונים, לאחר כמה ימים הודיעו שהוא חטוף. בימים הראשונים חשבתי שהוא נרצח, אולי הוא בדרך בשדות.
אבל בשלב מסוים התגלו כל מיני תמונות שלו ומידע שהוא חטוף.
בנובמבר, חמאס פרסם סרטון שרואים אותו חי ואז בסוף הסרטון רואים אותו מת.
כמה ימים לאחר מכן מדינת ישראל הודיעה שהוא לא בין החיים.
כשחזרו נשות הקיבוץ החטופות בעסקה, הן סיפרו לנו שהם פגשו אותו.
אנחנו ידעו שאבא היה עם מישהו, לא ידענו שזה פרחאן, ממש בהתחלה בבית חולים בחאן יונס, אחרי פרחאן אבא היה עם חטופות מהקיבוץ וידענו שהוא היה לקראת הסוף עם חיילים.
כשפרחאן חולץ, ידענו שזה הוא".
נפגשת עם פרחאן?
"אח שלי דיבר איתו בטלפון ומתכננים להיפגש".
איך הייתה השיחה איתו?
"מאד מרגשת, מאד נקשרו אחד לשני.
כשפרחאן חולץ, הוא דיבר על הצורך הדחוף לשחרר את יתר החטופים.
כן, זה מובן מאליו, אני חושב שזה הדבר האנושי הבסיסי ביותר שצריך לעשות".
אתם הצטרפתם לקריאה הזו לשחרר את כל החטופים? אתם חלק מהמאבק?
"מה שאני אומר ואני מציע לכולם - לדבר במישור האנושי ולא במישור המדיני או הפוליטי, רק במישור האנושי כי זה הדבר היחידי שחשוב, כל המישורים האחרים זה מישורים /שהם נבואות ושקרים.
במישור האנושי אנחנו יודעים דבר אחד שיש אנשים שאנחנו יודעים מי הם, הם נמצאים שם והם סובלים".
מה זה נבואות ושקרים?
"אף אחד לא יודע מה יהיה נכון?"
כל הנושא של הטיפול בסוגיית שחרור החטופים נראה כמו מחדל אחד גדול? נורא כואב לי היחס לחטופים ושמורחים את הזמן, כשאתה אמרת ציר פילדלפי ישר חשבתי על מסיבת העיתונאים.. אבל זו העמדה שלי, אולי עמדתך שונה ואתה לא מתחבר לזה.
"לנתניהו אני לא מקשיב לו מבערך משנת 96, לא מאמין לאף מילה שלו, אני חושב שהוא גרוע לפני הכל, אני לא מצפה ממנו לשום דבר, הוא תמיד היה גרוע, לא שהוא מפתיע אותי, לא מסוגל לראות אותו ובטח לא כשהוא מדבר על ציר פילדלפי ובגלל זה אמרתי מישור אחר, תמיד אפשר להגיד שאתה בעד או נגד משהו ולהמציא משהו פוליטי או צבאי, אבל זה הכל נבואות ונבואות זה שקר, הנביאים הלכו ממזמן.
דבר אחד אנחנו יודעים – יש שם אנשים שאנחנו צריכים להציל אותם. זה משהו כל כך בסיסי ואנושי, להסביר את זה, ולהתווכח על זה ולנסות לשכנע זה לא נורמלי. אתה אומר שזה מחדל, בתפיסה שלי, לא הייתה כוונה מעולם לשחרר אותם, וויתרו עליהם מההתחלה".
מדוע?
"כי בהתחלה מה שהיה חשוב זה יצר הנקמה, אחר כך מה שהיה חשוב זה להמשיך אתה המלחמה עד שנהרוג הרבה מחבלים, עכשיו לא יודעים איפה להחזיק אותם והחטופים הוא מין נטל כזה, שכשהשתחררו החטופים זה היה נס מדהים".
אתה מרגיש, סבור שלגבי העסקה נתניהו מעדיף את האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו? אולי המשך הלחימה טוב לו מול המשפט? אולי הוא חושש שהקואליציה שלו תתפרק?
"לא אני לא יודע, זה גם לא מעניין אותי, הוא פשוט גרוע נקודה, הוא גרוע בהכל, ואין לו את היכולת לנהל את זה, עובדה שהוא גרוע בהכל, כל הדיון על פילדלפי לא לא לעניין בכלל, אני חושב שהוא לא מסוגל, מהניסיון שלנו מה-17 שנות שלטון שלו ואני לא מצפה ממנו. אם זה משהו שמאכזב אותי זה כל האנשים מסביב, כל האנשים האחרים בקואליציה שלו, השרים וחברי הכנסת כולם איבדו את הערכים שלהם? זה הזוי, זה מאד מאכזב?
הוא אמנם קובע הרבה דברים, אבל אני לא מצפה ממנו.
אני רואה בקבוצות שלנו ובמטה, זה מטריד אותם כל שקר,
אותי זה לא מטריד כי אאני רוצה שהדיון יהיה במישור אחר במישור האנושי. בכל דיון אחר אתה יכול למצוא צדדים לפה או לשם, אבל במישור האנושי אנחנו יודעים מה חשוב – להחזיר את האנשים".
אתה אומר: המישור האנושי קודם כל.
"הוא קודם לכל, מה אנחנו? קודם כל בני אדם.
במהות אני אדם מאד ציוני, אני חושב שהמדינה הזו קיימת בשביל להגן על יהודים, סבתה שלי ברחה מהפרעות מאיזה כפר בפולין.אני גם לא רוצה לדבר גם על כל המחדל של ה-7/0, לא נדע הכל, אבל השאלה היא למה אנחנו ממשיכים במחדל, כי פה יש בחירות ערכויות שלדעתי הן לא אנושיות, אני רוצה שהדיון יהיה ערכי.
אם יש מסר שצריך להעביר, המסר הוא שדי לנבואות. בואו נהיה בני אדם, זה הכל – נחזיר את האנשים. מספיק".
