תל"י - חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל הגישה תביעה נגד עיריית פתח תקווה, באמצעות עוה"ד עידו חיטמן ונוהר הדר, לאחר שהעירייה ביצעה שתי הקרנות פומביות, שעליהן גבתה דמי כניסה מהמשתתפים, מבלי להסדיר מול תל"י את הרישיון לשימוש ביצירות.
ביום חמישי ה- 18/7/25 בית המשפט קבע כי עיריית פ"ת הפרה זכויות יוצרים ותשלם למעלה מ-100 אלף שקלים לתובעים (תל"י)
כמו כן, הוצא צו מניעה כנגד העירייה, שאוסר עליה להקרין את הסרטים " סיבת המוות" ו"שומרת נגיעה ".
בפסק הדין, השופט נחום שטרנליכט מותח ביקורת על העירייה: "חרף זאת שהתקיימו פגישות בין יועציה המשפטיים של התובעת לבין הגורמים הרלוונטיים בנתבעת, וחרף הבטחות האחרונה כי היא תבחן את דרישתה של התובעת להסדרת רישיון השימוש - היא לא פעלה בשום צורה להסדרת הרישיון. כך, יוצא שבחלוף שנים ממועד פנייתה הראשונה של התובעת לנתבעת, הנתבעת עודנה עושה שימוש מפר בזכויות היוצרים של חברי התובעת. כל זאת מבלי שהיא משלמת דבר בעד השימוש.
קשה מכך, לאור פניותיה הרבות, הפצרותיה והסבריה של התובעת, ברור לגמרי שהנתבעת מפרה ביודעין את חובתה שבדין לשלם לתובעת דמי רישיון בעד שימוש ביצירות מהרפרטואר של תל"י."
התובעת הפנתה לשלוש דוגמאות להפרה ביודעין של זכויות היוצרים של חברי תל"י":
(א) הקרנת הסרט הישראלי "פלאפל אטומי" במהלך חודש 12/2018 במרכז הנוער בעיר;
(ב) הקרנת הסרט הישראלי "סיבת המוות" ביום 7.7.19 באודיטוריום קריית המוזיאונים;
(ג) הקרנת הסרט הישראלי "שומרת נגיעה" ביום 21.7.19 גם כן באודיטוריום קריית המוזיאונים.
בעניין עיתוי ההקרנות הנ"ל בקשה התובעת לחדד, כי ההפרה הראשונה נעשתה לאחר שליחת הפנייה השנייה לעירייה, כמפורט לעיל. ההפרה השנייה וההפרה השלישית נעשו אף לאחר שליחת הפנייה השלישית לנתבעת.
התובעת עתרה לשני סעדים: פיצוי ללא הוכחת נזק ומתן צו מניעה. כל זאת על רקע טענתה של התובעת, ולפיה הנתבעת הפרה זכות יוצרים בכך שהקרינה שלושה סרטים במועדים שונים במהלך החודשים 12/2018 ו-7/2019 מתוך הרפרטואר של התובעת מבלי שהיה בידיה רישיון שימוש, אותו היה על התובעת לרכוש בהתאם לחוק הקולנוע, תשנ"ט-1999 (להלן - חוק הקולנוע) ובהתאם לתנאי הממונה.
בראשית טיעוניה העלתה הנתבעת (העירייה) טענות מקדמיות ובהן: דחיית התביעה בשל העדר עילה נוכח זאת שהתובעת לא הציגה אישור כלשהו של מי מבעלי הזכויות על העברת זכויות היוצרים לרשות ובעלות התובעת, כאשר הצורך לדון בטענה זו התייתר נוכח הצגת האישורים המתאימים ע"י התובעת, כמפורט להלן. כמו כן ביקשה הנתבעת דחייתה של התביעה על הסף בשל אי צירוף צדדים, וזאת בהתבסס על הוראות סעיף 54(ב) לחוק זכות יוצרים.
השופט שטרנליכט קבע כי אין מחלוקת, שפניותיה של התובעת לנתבעת בעניין הסדרת השימוש ברפרטואר, כמפורט לעיל, נעשו כולן לפני ההקרנות של הסרטים. במצב דברים זה נראה, כי היה על הנתבעת להימנע מביצוע אותן הקרנות של הסרטים עד שהעניין יובהר באופן סופי
השופט הדגיש את החשיבות בשמירה על זכויות יוצרים שזכות הקניין היא זכות חוקתית, כאמור בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לבסוף, השופט שטרנליכט פסק: "משנקבע, כי התובעת היא זו האחראית לאכיפת זכות היוצרים בכל הסרטים מושא תביעה זו, וזכות היוצרים בכל אותם סרטים הועברו אליה, ומשלא הוכח כל טעם שלא לעשות כן, יש להיעתר לתביעת התובעת למתן צו מניעה, שיאסור על התובעת עשיית כל שימוש באותם סרטים עד לרכישת רשיון לשימוש באותן יצירות.
במקרה דנן, הנני מוצא שיש לזקוף לחובת התובעת - בראש ובראשונה - את העובדה שעסקינן ברשות ציבורית, שחבה בחובת תום לב וחובת הגינות מוגברים בהתנהלותה, והיא חלה על הרשות בכל מגוון פעולותיה - הן בתחום המשפט הפרטי והן בתחום הציבורי. עוד יש לקחת בחשבון את התעלמותה של הנתבעת מדרישות התשלום של התובעת ומהודעותיה בדבר זכות היוצרים בסרטים. הנתבעת יוּדעה ישירות ע"י התובעת משך תקופה ארוכה, כמפורט לעיל, אודות הצורך להתנהל מולה בכל הקשור להסדרת רישיון שימוש ברפרטואר שלה הכולל יצירות תסריט ובימוי, תוך הפנייה מפורשת למקור החוקי, המסמיך אותה לכך. הנתבעת אף השיבה, שהעניין בבדיקה ע"י הגורמים הרלוונטיים , כאמור לעיל. חרף זאת לא הסדירה הנתבעת את עניין הרישיון לשימוש ברפרטואר התובעת, וביצעה הקרנה של שני הסרטים מתוך ידיעה שבכך היא מפרה את זכות היוצרים באותם סרטים."
בית-משפט השלום קיבל את התביעה, וחייב את העירייה בתשלום פיצויים בסך 100,000 ₪, ללא צורך בהוכחת נזק.
בנוסף, ניתן צו מניעה קבוע, ולפיו נאסרת על העיירייה עשיית כל שימוש באותם סרטים עד לרכישת רשיון מהתובעת לשימוש באותן יצירות.
העירייה תשלם כאמור לתובעת סך של 100,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 7.5.20, ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 7,800 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
עו"ד עידו חיטמן פרקליטה של תל"י: התוצאה המשפטית לפיה צד (קל וחומר רשות ציבורית על שלל החובות החלות עליה) העושה שימוש בזכויות יוצרים מוגנות, תוך ידיעה שהן מוגנות, אינו יכול להתנער מחובת הסדרת רישיון שימוש ומקביל להמשיך ולעשות שימוש בזכויות יוצרים שהן תוצר של עבודה ועמל רב של יוצרים שונים ומגוונים. מברכים על הפסיקה".