בצל המלחמה ושבועיים לבחירות המוניציפליות מתפרסם בפעם השישית מדד החופש העירוני של ישראל חופשית, על רקע שנה שתיזכר לדורות כשעתה הקשה של מדינת ישראל בה התגלה המאחד והמפלג בחברה הישראלית. כאשר נושאי דת ומדינה היו על המוקד והתגלו כמשפיעים על חיי היום יום של כל אחת ואחד.
מדד החופש העירוני אותו ייסדה תנועת "ישראל חופשית", נערך זו השנה השישית ומתפרסם שבועיים לבחירות המוניציפליות, להן השפעה משמעותית לאופן שבו יראו חיינו ב-5 שנים הקרובות.
כוחן של הרשויות המקומיות הוכח במלחמה שנכפתה עלינו, הן הצליחו לתפקד ולתמוך בתושבים ובמפונים. חיזוק המנהיגות המקומית מהותי, ביכולתם של ראשי הראשיות לבצע שינויים מרחיקי לכת בכל הקטגוריה הנבחנת במדד ולהסב לאחור את ההתקדמות הניכרת שהתבצעה בשנים האחרונות.
פתח תקווה
לפי המדד, העיר פתח תקווה אינה עיר חופשית. פתח תקווה מדורגת במקום ה-12 בדירוג הערים החופשיות עם ציון של 45% חופש, כלומר בפתח תקווה אין חופש לתושבים.
אמנם חל שיפור במדד החופש השנה לעומת שנה שעברה אולם הנקודות מגיעות מהאפשרות לתושביה להיקבר בקבורה אזרחית בבית העלמין ירקון שהיא יוזמה של קבוצות ושבים הפעילים בנושא ואשר אין להם קשר לעירייה.
יחד עם זאת בכל הנוגע לחופש מדת, למאבק בכפייה דתית ובשמירה על זכויות הציבור החילוני בעיר, פתח תקווה מקבלת במדד ציונים נמוכים בלא מעט מדדים ובהם:
שבת בפתח תקווה לפי מדד "ישראל חופשית"
בכל אחד מהמפרמטרים הנוגעים לשמירת הזכויות של הציבור החילוני בעיר בכל הנוגע למסחר, תעסוקה ותחבורה בשבת - הציונים נמוכים והיכולת של התושבים לנסוע ברכב בשבת למוקדי הבילוי בעיר ומחוץ לה - קלושים. לא זו אף זו, מדי פעם מתקיימות הפגנות נגד עסקים שבוחרים לפתוח את דלתותיהם בשבת, נתלים עלונים על לוחות המודעות נגד אותם עסקים.
מסחר בשבת 6 מתוך 15
על פי החוק אסור חנויות או תרבות. מותר מסעדות. החוק מחריג את מי שאינו יהודי.
בפועל מסעדות עובדות בשבת רק באיזור מסחרי וקצת באזור תעשייה. חנויות כלל לא עובדות. כמעט ואין מכולות. הקולנוע עובד בשבת.
תחבורה ציבורית בשבת - 3 מתוך 17
יש מונית שירות מתוך העיר לתל אביב (קו 51), אך העירייה לא משתתפת.
פלורליזם דתי - 6 מתוך 9
העירייה מקצה משאבים לקהילות לא אורתודוקסיות, אך לא מקיימת אירועים בשיתוף .קהילות לא אורתודוקסיות
נוהל אירועים בהפרדה - 2 מתוך 6
בקטגוריה זו מצויין כי: "העירייה הצהירה כי היא פועלת על פי ההנחיות היועמ"ש" ואכן לא מעט מתקיימים לא מעט אירועים בהפרדה על חלקם דיווחנו.
המועצות הדתיות - 2 מתוך 16
מועצת העיר העבירה את רשימת נציגיה למועצה הדתית לאישור המשרד לשירותי דת. בהמלצה מופיעות 3 נשים מתוך 11 חברי המועצה.
תקציבי דת - 1 מתוך 13
סך תקציבי הדת העירוניים הינם 33,872,000 ש"ח, כאשר 11,936,000 ש"ח הם למועצה הדתית, 1,132,000 ש"ח לתמיכות למוסדות תורניים ו-20,804,000 ש"ח לתרבות תורנית. שיעור תקציבי הדת ביחס לתקציב העיר הכללי הוא 1.43% וההוצאה על שירותי דת פר תושב יהודי בשנה היא 147 ש"ח.
הסכומים הם חלקיים בלבד והעירייה משקיעה סכומי עתק בתוך התקציבים הרגילים.
בריכות בהפרדה - 0 מתוך 14
בבריכה העירונית "המושבה" יש הנחה בת 45% לנכנסים בזמן רחצה בהפרדה.
נישואים אזרחיים - 0 מתוך 10
אין אפשרות לרישום זוגות עירוני.
מדד החופש העירוני
מדד החופש העירוני בודק את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 31 ערים בישראל– עשרים ותשע הערים הגדולות בארץ בתוספת שתי הגדולות בצפונה ובדרומה. אחת עשר הקטגוריות שנמדדות בו הינן: תחבורה ציבורית בשבת, מסחר בשבת, תקציבי דת, חינוך, תמיכה בקהילת הלהט"ב, נוהל אירועים בהפרדה, בריכות בהפרדה, קבורה אזרחית, תפקיד המועצה הדתית, פלורליזם דתי ונישואים אזרחיים.
המדד בחן כל עיר באחת עשרה קטגוריות, ונערך בפיקוחו האקדמי של פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ובהובלתו של החוקר ארן רונדל, כאשר כל קטגוריה קיבלה משקל במדד הכללי בהתאם לזה שהציבור ייחס לה בסקר שנערך על ידי ד"ר חגי אלקיים-שלם, סוקר ופסיכולוג פוליטי. המדד בוחן וממפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן – מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר השמרנית ביותר.
גבעתיים והוד השרון במקומות הראשונים
את המקום הראשון בדירוג תפסו גבעתיים והוד השרון וזכו לציון של 80% במדד החופש. הקריטריונים שהעלו את הערים אל המקום הראשון הם בין היתר פתיחתו של בית עלמין ירקון לקבורה אזרחית, והחלטת המועצה נגד הפרדה מגדרית באירועים בתמיכת העירייה. בהוד השרון על כך שמועצת העיר דואגת להפריד בין תקציבי הדת ביחס לתקציבי העיר ככל הניתן, מפעילה שירות רישום זוגות עירוני ומקדמת תחבורה ציבורית בשבת.
את המקום השלישי תפסה העיר תל אביב עם 78% שהוסיפה 4 נקודות מהשנה שעברה, ועלתה בניקוד בקטגוריה של קבורה אזרחית. מנגד תל אביב איבדה נקודות חשובות בתחום החינוך, משום שנמצא כי אין פיקוח עירוני על פעילות עמותות חיצוניות בבתי הספר.
את העלייה הגדולה ביותר השנה עושה רחובות, עם טיפוס של שבע מדרגות בטבלה. ירושלים, בירת ישראל, ממשיכה להידרדר במורד הטבלה, וכעת בית שמש והערים החרדיות שבמדד ממוקמות תחתיה.
בהמשך דירוג הערים ניתן למצוא את הרצליה ומודיעין עם ציון של 77%, רמת גן עם ציון של 75%, כפר סבא עם ציון של 69% חולון עם 63%, אילת עם 58%, ראשון לציון עם 57%, רעננה עם 52%, פתח תקווה וחיפה עם 45%, באר שבע עם 42%, עכו עם 41%, נתניה עם 40%, אשדוד עם 37%, בת ים ורחובות עם 35%, חדרה עם 34%, לוד ואשקלון עם 31%, רמלה עם 28%, נהריה, דימונה וראש העין עם 25%, ירושלים עם 23%, בית שמש עם 15%, מודיעין עלית עם 13% בני ברק עם 10% ביתר עלית עם 5%.
אורי קידר מנכ"ל תנועת ישראל חופשית: "גם בימים אלו אנחנו רואים את חשיבותו והשפעתו של השלטון המקומי, ובמדד החופש ניתן לראות בבירור אלו ערים נלחמו על החופש של התושבות והתושבים ועבדו קשה כדי להיות הערים הליברליות ביותר שאפשר, ומי בחרו בגישה שמרנית שלא מקדמת את החופש בעיר. גם למי שזה נראה כרגע רחוק, ההשקעה של כמה רגעים על מנת להצביע בבחירות המקומיות היא קריטית לעיצוב העיר שלכם בחמש השנים הקרובות. גם בימים אלה בהם אנחנו נלחמים באויב, צריך להישאר עם עין אחת על הבחירות לרשויות המקומיות. אל תתנו לאף אחד אחר להחליט אם תהיה לכם תחבורה בשבת או לא, אם בעיר שלכם גם לקהילת הלהט"ב יהיה מקום במרכז הבמה או שהיא תצטרך להישאר בארון, ואם לאבי מעוז ושליחיו תהיה השפעה על החינוך של הילדים של כולנו. לכו להצביע, זה הכי חשוב שיש".
חבר מועצת העיר והמועמד לראשות העיר גנאדי בורשבסקי: "פתח תקוה היא עיר אשר גרים בה מגוון רחב של ציבורים ועלינו לכבד את כולם ולדרוש מהם לכבד את כל אחד מהציבורים בנפרד. הראייה הזו של חיים ביחד - תן לחיות תוך כיבוד האחר היא הדרך היחידה לחיים משותפים ולהפיכת פתח תקוה לעיר גדולה וחשובה. הקצאת תקצבי ענק, התעלמות מהשתלטות על נכסים, בניית מוסדות תורניים ויצירת האטה מכוונת בבניית מוסדות לכלל הציבור משנה בהדרגה את הצביון. ב-5 שנים האחרונות גרינברג עצם עיניו למתרחש והוא מתערר עם עיר שהדרכים הראשיות שלה, ישיבות, כוללים ומסגרות דת אחרים. אני אנקוט באסטרטגיה שתעצור את הפלישות - ואת הניסיון לשנות את פני העיר בכוח. לא הגיוני ש-20% יכתיבו ל-80% את הציביון".
**** הנתונים הכלליים על הערים במחקר (גודל האוכלוסייה וכדומה) נשענים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הפנים ומאגרים ממשלתיים וציבוריים נוספים. סוגיות הליבה שבמדד מסתמכות במידה רבה, אך בהחלט לא באופן בלעדי, על תשובות שקיבלנו מהעיריות לשאלות יזומות מכוח חוק חופש המידע.