נאוה ילידת הארץ, מציירת את הנופים בהם גדלה וטיילה. נופי א"י ניבטים אלינו במלוא תפארתם, באור העז ובצבעים הבהירים הנראים על הבד. הנופים האלה הלקוחים ממקומות קסומים בארצנו, כמו עמק יזרעאל, הכנרת, הירקון, שואבים אותנו אליהם ובהם ניכרת אהבתה של נאוה לארץ ישראל.

נאוה שילבה בתערוכה זו גם עבודות המתארות את זיכרונות ילדותה. כמי שגדלה בעמק זבולון, בקרית חיים.  שהייתה אז מקום מיוחד במינו, קריית פועלים, ללא חנויות, ללא מוניות, ללא מסחר, הבתים נבנו כולם באותה מתכונת, הילדים לבשו בגדים פשוטים ודומים. כל בית דמה למשנהו צנוע ופשוט. ביה"ס היה מרכז קהילתי בו נערכו החגים שאיחדו את המשפחות. החינוך היה סוציאליסטי חברתי. תרומה לקק"ל, גאולת אדמות, קליטת עליה וכו'.

כל הילדים היו בתנועות נוער ושאפו להגשמה בקיבוצים, לעבודת האדמה ולפתוח הארץ.      בחופשות יצאו למחנות עבודה לעזור בקיבוצים, שם נחשפה נאוה לנופים המופיעים בציוריה.

חג הבכורים נערך כל שנה בטקס רב משתתפים בו נתרמו הביכורים מהגינות הביתיות  לקק"ל. מאז עברו שנים, ואירעו שינויים רבים. אך הזיכרונות והנופים והאהבה אליהם לא השתנה. ונאוה חוזרת אליהם בציוריה.