המציאות הנוכחית שבה אנו חיים כיום בזמן מלחמת "חרבות ברזל" מורכבת ומאתגרת, הן למבוגרים והן לילדים ובמיוחד לאנשים על הרצף האוטיסטי שלא תמיד מבינים את המצב. לצערנו, אין באפשרותנו למנוע ולחסוך מהם את המידע והחוויה הקיימת. הורים רבים, צוותים במסגרות חינוך דיור ותעסוקה אינם יודעים תמיד כיצד לפעול במצבים הללו • מיכל דין, תושבת העיר, מנתחת התנהגות בארגון "אלאור" לאנשים עם צרכים מיוחדים מסבירה כיצד ניתן להתמודד במקרים כאלו.
בעקבות המלחמה, משפחות רבות נתקלו בשאלות שהפכו להיות קשות עבורן, כאשר הם הורים / מטפלים / עובדים עם ילדים ואנשים על הרצף האוטיסטי נדרשים לתת מענה בזמן אמת לאוכלוסייה אשר לרוב מתאפיינת בקושי בהבנת המציאות ומרמת חרדה גבוהה הנובעת מקשיים תקשורתיים.
כשאוטיסט שומע אזעקה הוא לא תמיד יגיב אליה ויתפנה באופן יזום ועצמאי למרחב מוגן. מבחינתו, הוא שומע צליל במרחב שאם הוא לא נחשף אליו קודם במסגרת תרגול ובתיווך של הסביבה, הוא לא יחוש כלום וימשיך בעיסוקיו. אנשים נוספים שבסביבה עלולים להגיב בצורה לחוצה פיזית וקולית ואלה יכולים להכניס את הפרט האוטיסט ללחץ וחרדה יתרה ושאלות מהסביבה כמו "אתה בסדר? לא בדיוק יועילו.
במצבים כאלה לרוב יזדקק הפרט האוטיסט למרחב, תיווך מילולי קצר וברור על המצב ועל הצורך להיכנס למרחב מוגן ועל זמן השהייה בו. הפחתת חשיפה, צפייה והאזנה לחדשות או סרטונים יועילו וזמן נוסף בממ"ד מעבר ל-10 דקות ירגיעו אותו בזמן האזעקה ולאחריה.
המלצות להתנהלות נכונה, מכילה ומכינה לפרט האוטיסט:
- תיווך והכנה מראש:
- תיווך מילולי – מתן מידע כללי, מופשט וברור אודות המצב הביטחוני – מה קורה, מה עושים במקרה אזעקה, לאן הולכים, לכמה זמן וכדומה.
- תיווך באמצעות סיפור חברתי (וויזואלי-חזותי) – סיפור שמורכב ממל קצר שתומך בסמלים ובתמונות שמתארות את המלל.
- תרגול פיזי – הכרת המקום שבו נמצא המרחב המוגן (ממ"ד, ממ"ק, מקלט וכדומה). תרגול של הליכה למרחב המוגן, שהות של 10 דקות ויציאה להמשך שגרת היום. את התרגול נעשה בזמן שיגרה ורוגע, הכנה מראש לשינויים בסדר יום והכנת המרחב המוגן כמקום מזמין, ידידותי, כזה שנותן תחושת ביטחון ושנעים להיות בו. מומלץ לאבזר את המרחב המוגן באביזרים מוכרים ובמשחקים.
- בזמן אזעקה יש להסביר לפרט האוטיסט "אני אגיד לך מתי נכנסים לחדר המוגן", "אני פה איתך בחדר שומר עלייך". חשוב לקשר באופן פשוט וברור בין אזעקה לבין הכניסה למקום בטוח / מרחב מוגן.
- שוב לתווך את המציאות כפי שהיא ולהסביר כי יש אזעקה וכעת נכנסים למרחב המוגן.
- התנהלות בשגרה, לפני, בזמן ואחרי אזעקה או ירי טילים: יש לענות לשאלות שהם שואלים בתשובה עניינית ומופשטת.
- התבוננות בהתנהגותם, והתייחסות לחוויה שלהם תרגיע אותם.
- הימנעו מצפייה בחדשות בטלוויזיה, ברדיו וברשתות ליד הפרט האוטיסט ושימו לב לסימני מצוקה שמביע והתנהגויות חריגות שהוא מפגין.
לדברי אלון אלרואי בעלים של ארגון "אלאור": "אנו נמצאים בתקופה לא קלה נפשית ופיזית עבור אף אחד מאיתנו. בארגון ישנם אנשים עם צרכים מיוחדים שהדרישה לתווך אליהם את המציאות הנוכחית הפתיעה אך הכרחית. מתבגרים, דיירים ומועסקים, מצפים מאתנו הסביבה המטפלת לחוויה של שמירה והגנה בזמני מצוקה. לסביבה המטפלת (הורים, מורים, מטפלים) יש תפקיד משמעותי ביצירת משמעות לאירועים שהם חווים ויש לתווך עבורם את המציאות כפי שהיא. עלינו לשמור על רוגע ותפקוד גבוה עבורם על מנת שירגישו ביטחון להתמודד עם המצב שאנו מקווים שיגמר במהרה".
