ענבר הימן בת 27 נולדה גדלה והתחנכה בפתח תקווה, עשתה טיול אחרי צבא בהודו והחליטה ללמוד תקשורת חזותית בויצ''ו בחיפה ולכן עברה להתגורר בחיפה. היא הייתה אמורה להתחיל ללמוד את השנה הרביעית והאחרונה שלה בתקשורת חזותית בנובמבר.
ענבר הגיעה למסיבת הטבע ברעים כהלפרית, מי שתפקידה לעזור לאנשים שלא חשים בטוב. ענבר הגיעה למסיבה כדי לעשות טוב לאנשים וכעת היא נמצאת בעזה ומשפחתה וחבריה בפתח תקווה וברחבי הארץ דואגים לה ופועלים יום ולילה כדי להחזיר אותה שלמה ובריאה הבייתה.
החברה הטובה והמסורה שלה עינב סומך מפתח תקווה, מנהלת מטה של כ-100 אנשים שעושה את כל המאמצים לאתר כל פיסת מידע ולעשות כל מאמץ שיוביל לשחרורה של ענבר. שוחחנו עם עינב והיא סיפרה לנו בפרוטרוט את סיפור החטיפה המצמרר של ענבר, את הפעולות שהמשפחה והחברים נוקטים ואת התחושה הרווחת בקרב משפחתה של ענבר ומשפחת החטופים:
"לענבר חבורת חברים שהם הולכים למסיבות, היא הלכה למסיבה בתור הלפרית, בהחלטה ספונטנית של רגע.
ערב יום שישי, לפני שבת השחורה, ענבר ביקרה אצל הוריה בפ"ת לארוחת שישי, לאחר מכן, באופן ספונטני, היא נסעה עם חבריה להתנדב כהלפרית,לעזור לאנשים שחשים לא בטוב במהלך המסיבה.
ענבר הגיעה למסיבה, רקדה, הייתה שמחה, הכל היה בסדר,
התחילו הטילים, יש לנו סרטון שלה רוקדת עם החברים שלה, בזמן הטילים, הם לא חשבו שזה הולך להיות משהו יותר מטילים, אז הם התעככבו, הם לא הבינו מה עומד להתרחש.
בשלב מסוים הם ראו את המחבלים, המחבלים הגיעו למסיבה, ענבר בעצם התפצלה מהחברות שלה, כל אחת רצה לכיוון אחר, היא התחבאה מתחת לבמה של האירוע עם עוד 20 -30 איש.
השוטרים שמרו עליהם מבחוץ, השוטרים ראו שחבורה ענקית של מחבלים מתקרבים לכיוון הבמה והשוטרים אמרו שהם לא יכולים לשמור עליהם ואמרו להם לברוח.
יש סרטון שרואים את ענבר בורחת ורכב אוסף הרבה אנשים וענבר רואה שיש הרבה אנשים שרוצים לעלות אז היא מווותרת וממשיכה לרוץ. בסרטון נוסף רואים שבזמן שענבר רצה, יש בחורה אחת שנופלת וענבר עוזרת לה לקום.
לאחר מכן ענבר מתחבאת מתחת לשיח עם עוד שני בחורים רום דהרי ופריאל ביטון שהגענו אליהם ברשתות החברתיות ואספנו מהם עדות. בעדות השניים מספרים שהם התחבאו בשיח וענבר אומרת להם להישאר נמוך ושהיא תשמור עליהם מבעד לשיחים.
כך הם התחבאו שעה ואחרי זה הם נאלצו לברוח שוב כי המחבלים מצאו אותם.
לאחר מכן, לפי רום הם רצו שלוש שעות ובזמן שהם רצים הם מסתכלים אחורה והם רואים שאנשים אחרים נרצחים כי הם לא רצים מספיק מהר ובשלב מסוים שני מחבלים נתפסים עליהם, ענבר אחרי שעות ארוכות של ריצה מתעייפת מהריצה, מתחילה להוריד קצב, לאחד מהמחבלים היה גרזן ולשני סכין שהצמיד אותה לצוואר של ענבר וצורח משהו בערבית ורום הבחור שהיה איתה הרים קרש ניסה להבהיל אותה כדי שיעזוב אותה והמחבל באמת עוזב אותה וענבר מתחילה לבכות וקופאת במקום, רום אומר לה לברוח, אבל היא לא מצליחה לברוח ומגיחים 2 מחבלים אחרים על אופנוע, תופסים אותה ומעלים אותה על אופנוע ומאז לא רואים אותה.
רום ופריאל יצאו מזה בחיים וחזרו בשלום.
ענבר נחטפה, ראו אותה בחיים על אופנוע.
כשראיתי שהיא נעדרת, הרכבתי קבוצה של 100 איש שהם חברים של ענבר, לענבר יש הרבה חברים.
חיפשנו בכל הרשתות החברתיות,אנשים ששמעו עליה והגיע אלינו סרטון שךה שהוא לא נעים לצפייה, מישהי שזיהתה אותה לפי הבגדים. ענבר לובשת טייץ גלקסיה, טייץ מאד צבעוני,אז קל לזהות אותה בסרטונים.
זה סרטון שאני לא ראיתי בעצמי, אני לא מסוגלת, לפי התיאור של מי שראה את הסרטון, היא מעולפת, בלי הכרה, אנחנו לא יודעים מה המצב הפיזי שלה בסרטון, יש ארבעה מחבלים, שניים מחזיקים אותה ברגליים ושניים בידיים, סוחבים אותה וצועקים אללה עכבר ואומרים בערבית שהם יקחו אותה לקציני חמאס. זה סרטון באמת מזעזע שהופץ בטלגרם.
מאז אנחנו לא שמענו ממנה, אנחנו לא יודעים מה מה המצב שלה,
אנחנו מאמינים שהיא חיה ושהיא בסדר, כי אין לנו דרך אחרת להתמודד חוץ מלהאמין שהיא חיה והיא תחזור.
אנחנו עדיין מחפשים פיסת מידע מהרגע שעלתה לאופנוע.
צה"ל הגדיר את ענבר כחטופה כחלק ממשפחות החטופים והוא עושה הרבה בביקורים נינמוסים, אבל המידע שהוא מסתמך עליה, הוא כנראה המידע שאנחנו העברנו להם".
ההורים של ענבר גרים בפתח תקווה?
"כן, נכון, הם גרים בשכונת אם המושבות הוותיקה.
היא גדלה שם, מגיל 12 אנחנו חברות, היא למדה בבר לב ובחטיבה ובתיכון אחד העם.
אנחנו עושים הכל, אנחנו מציפים את הרשת, מדברים עם כל מי שרק אפשר, אנחנו מסתכלים כל הזמן בטלגרם לחפש אותה, לראות אם יש משהו חדש. אנחנו יכולים לספר לך שיש לנו פרט חדש שאולי מצאנו איזושהו ציר התקדמות, החזקנו במידע במשך שבוע שלם וניסינו להעביר אותו לכל גורם אפשרי ואף אחד לא מתייחס,
אני מניחה שזה בגלל שאף אחד לא מצליח להשתלט על כמויות המידע ועל הבעיות.
אנחנו עושים הכל בעצמנו".
"זה מרגיש מאד לבד"
זה מרגיש מאד לבד, ההורים של ענבר מרגישים מאד לבד.
רק לאחרונה הם גילו שיש ממש מטה פיזי שהם יכולים ללכת לבד, אבל גם זה קשה להם לעשות אבל אולי זה יגרום להם להרגיש מאד לבד.
החמ"ל האזרחי?
כן.
אגיד לך את האמת, עוד לא ראיתי שנבחר ציבור מגיע לשם.
היה באחד הערבים השבוע, מפגש של כמאה משפחות שעמדו במעגל, כל אחד מחזיק תמונה של האמא שלו, הסבתא שלו, אזעקות שבר שלא נשמעו, לא נשמע דבר כזה, אף נבחר ציבור לא היה שם, איפה הממשלה?
הרגשת הלבד וההפקרות – זה לא יאומן, מאה אנשים שנפגשים ומדברים על הילדים שלהם. אתה יודע אסף, למשפחות האלו עוד יש תקווה וההפקרות הזו תנצח ויש חלון זמן קטן לתקן ואולי קצת מההפקרות ומהעוול שנגרם לאזרחים.
המטה הזה קיים כבר 17 יום ואף אחד לא בא, אף אחד לא בא לקחת אחריות, להגיד שהחטופים הם בראש סדר העדיפויות, אנחנו רק שומעים מיטוט חמאס ואני אגיד לך את האמת זה מפחיד אותנו.
אף אחד לא יודע מה זה אומר כניסה קרקעית, איך זה ישפיע על המשפחות שלנו שנמצאות שם.
220 זה מספר, אבל תסתכלו על התמונות, זה אחים, זה ילדים, זה בנים, זה בנות, זה תינוקות, מציעה לממשלה להסתכל על התמונות ולראות על מה מדובר כי אני לא בטוחה שהם מבינים".
אמנים התגייסו למען חברתם לאמנות
ענבר היא אמנית גרפיטי, חלק מקהילת אמני הגרפיטי בישראל ולמענה בשבוע האחרון התגייסו 80 אמני גריפיטי ונם בעצם פשוט מכינים תכתובות גרפיטי בכל הארץ.
השבוע נערך הגרפיטי הכי גדול בישראל, זה קרה ליד חיפה על קיר באורך 320 מטר, בכתובת גרפיטי נכתב: Bring them home"".
הכינוי שלה בקהילת הגרפיטי הוא pink.
בכביש 471 נכתב free pink - משחררים את ענבל.
כל נפש שתינצל משם זה נס, כמובן שאנחנו רוצים את כולם בבית,
למדינת ישראל וזה עולה על כל מטרה אחרת, ההרגשה של המשפחות שזו לא עדיפות ראשונה, עדיפות ראשונה זו כניסה קרקעית, והם ישתדלו לחסר אותם.
יש פה אזרחים שצריכים להיות בבית, אחר כך תעשו מה שאתם רוצים.
צפו בשיר של ענבר לפני שבת השחורה
