המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועיריית פתח תקווה יקיימו בשבוע הבא כנס מיוחד, שכולו פרידה בהצדעה ממחנה סירקין והדגשת החשיבות בשימור מבנים מרכזיים בו. זאת, על רקע קידום הקמתו של רובע חדש בשטח המחנה ההיסטורי. מטרת הכנס היא לעורר מודעות רחבה למורשת ההיסטורית והצבאית המפוארת של מחנה סירקין, ולפוטנציאל הגלום בשימור מורשת זו ליצירת זהות מקומית ייחודית ורבת ערך עבור השכונה החדשה.
הכנס יתקיים ביום ג', 25.7.23, בין השעות 21:30-16:00 בהיכל התרבות בפתח תקווה
מחנה סירקין נבנה על ידי הבריטים בשנת 1941, כחלק אינטגרלי מהיערכות הצבא הבריטי במזרח התיכון. הבסיס שירת את חיל האוויר המלכותי הבריטי (RAF) במהלך מלחמת העולם השנייה, ועד עזיבת הבריטים את ארץ ישראל במאי 1948. בשנים שלפני קום המדינה, ביצעו המחתרות היהודיות מספר פעולות נגד המחנה, שהידועה בהן היא "ליל המטוסים": בתאריך 25.2.1946, תקפו לוחמי אצ"ל ולח"י שלושה שדות תעופה בריטיים - סירקין, לוד וקסטינה. ההתקפה על סירקין בוצעה על ידי לוחמי לח"י, שהצליחו לחדור לשדה, להשמיד שמונה מטוסים ולחזור בשלום לבסיסם.
במאי 1948, כבשו לוחמי ההגנה בפיקודו של יוסף מילר את הבסיס.
בינואר 1950, נוסד בסירקין בית הספר לטיסה של חיל האוויר, וקורסי הטיס התקיימו בו עד לחודש ינואר 1955. בחמש שנות פעולתו של בית הספר במקום, נקרא המחנה "כנף 12 - בסיס אלון", על שמו של סא"ל מרדכי (מודי) אלון, מפקדה הראשון של טייסת 101 ומבכירי חיל האוויר בימיו הראשונים, שנפל ב-16 באוקטובר 1948 במהלך קרבות מלחמת העצמאות.
בין השנים 1968-1955, פעל במקום בית הספר לקצינים בה"ד 1, ובמקביל - המשיך בית הספר לטיסה להשתמש בשדה לאימוני טיס של חניכי הקורס בתחילת דרכם.
עם כל הכבוד לחיל האוויר ולבית הספר לקצינים, מחנה סירקין מזוהה בעיקר עם סיירת מטכ"ל, שהוקמה ב-1957 ובחרה במחנה הגדול, והגדוש בסככות מטוסים ריקות, כבסיס הקבע שלה. במשך עשרות שנות פעילותה של הסיירת במקום, היה סירקין ביתם של מי שהמשיכו לתפקידים בכירים ביותר בכל חלקי החברה הישראלית.
נוסף על סיירת מטכ"ל, שימש המחנה גם בסיס למספר יחידות עילית של חיל ההנדסה - שאוגדו בשנת 1995 ליחידה ראשית אחת: יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות), וכן ל"עוקץ" - יחידת הכלבנים של צה"ל.
בשנות ה-2000, החל תהליך פינוי הבסיס כחלק מהתכנית הכוללת להעברת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לפריפריה.
בפברואר 2017, אישר מינהל התכנון במשרד הפנים תוכנית לבניית כ- 12,000 יחידות דיור בשטח המחנה. בינואר 2018, הגישה המועצה לשימור אתרים לוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) חוות דעת לשימור מחנה סירקין ובה נכתב על ידי מנהלת מחוז מרכז דאז, טל בן נון גלז: "תכנון השכונה (שהיא עיר) יכול להיות משהו סתמי וחסר כל אופי וייחוד, עוד פרוור שכל הרחובות בו דומים זה לזה...או שהוא יכול לעשות מעשה ולהישען על ההיסטוריה. ליצור מקום בעל משמעות, כזה שנשען על הזיכרון, בתוואי רחובות שעוקב אחר מסלולי ההמראה, לשמר את זיכרון המקום בתכנון שטחים ירוקים ופתוחים סביב המבנים החשובים לשימור, ולייעד את המבנים לשימור לצרכים פרוגרמאתיים של השכונות, שיעניקו להן אופי וזהות".
התכנית אושרה סופית בנובמבר 2021.
במסגרת פיתוח המתחם ישומרו כ-20 מהמבנים המרכזיים בו, בהם מגדל הפיקוח, מגורי צוערי בה"ד 1, צריפי Nissen – מבני מגורים שפותחו על ידי הבריטים בימי מלחמת העולם הראשונה - מבני מחסה למטוסים ועוד. חלק מהמבנים ישמשו לצרכי ציבור והאחרים ישולבו במרחב. גם הדרך ההיסטורית העוברת בשטח המחנה אמורה להשתלב בשטחים הציבוריים הפתוחים של הרובע החדש.
ביולי 2022 יזמה עיריית פתח תקווה מספר סיורי פרידה ממחנה סירקין, שהיה סגור עד אז לציבור הרחב. הביקוש לסיורים היה עצום ועורר מודעות רבה לחשיבות שימור המתחם.
את הסיורים הובילו איריס שנבל, מנהלת המחלקה לשימור מורשת בעיר, ואבי משה סגל, איש מורשת וידיעת הארץ. הצמא שגילה הציבור לסיפורי הגבורה שהתרחשו במתחם, הוביל אותם, בשיתוף מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים, לארגן את הכנס לטובת שיתוף הידע עם הקהל הרחב.
אל"מ (מיל.) עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים: "בתוך הפיתוח המואץ בישראל לתשתיות , בנייה רוויה ואזורי תעשייה, חובה עלינו שלא להזניח את המרחב המבונה ההיסטורי , ממנו נובעת המחויבות לשמרו כדי לכבד את העבר ואת מעשי החלוצים. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל צברה ניסיון רב בשילוב בין שימור לפיתוח, והשיח ביניהם משביח את איכות החיים של הדיירים החדשים. למהלך בין המבנים ההיסטוריים של מחנה סירקין מזומנת חוויה מיוחדת במינה: סיפור מורשתה של המדינה בשנותיה הראשונות במיוחד המורשת הביטחונית והצה״לי, שאין משמעותית ממנה
באתוס הציוני. המועצה מברכת את הגורמים הממשלתיים ואת עיריית פתח תקווה על היענותם והבנתם באשר למחויבות שלא להפקיר את המורשת ההיסטורית של מחנה סירקין, ותעשה מצדה כל מאמץ לפעול ולסייע ביישום כיוונים אלה הלכה למעשה".
מיכל הלוי-בר, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים: "מאז הקמת מחנה סירקין, עברו כ-80 שנה. לכנס קראנו "סירקין הגיע לגבורות" גם משום גילו של המחנה, גם בזכות מעשי הגבורה שהתחוללו כאן, חלקם מהסודיים בדברי ימי מדינת ישראל, וגם לכבוד גיבוריהם, שכבר חצו את גיל 80. כל אלה, מציתים את הדמיון באשר לאפשרויות שימור מבני המחנה ושילובם בהקמת השכונה החדשה - מסוג האוצרות הנדירים שנופלים לידינו, ושיש לשמור עליהם מכל משמר".
