מטרתו של שבוע "השכול האזרחי" להעלות מודעות לכך שמשפחות רבות שאיבדו את היקר להם מכול, חסרי זכויות בישראל.
משפחות השכול האזרחי, כלומר משפחות שאיבדו את יקיריהן בנסיבות אזרחיות, אינן זוכות לשום סיוע או תמיכה מהמדינה וממוסדותיה. המערכת מתעלמת מאובדנם, מהקושי ומהכאב, למרות שמדובר באותו קושי וכאב שחוות משפחות השכול הלאומי. להורים אלו, לדוגמה, אין יום אזכרה (חופש מהעבודה) או כל הטבה מכל מן וסוג שהוא.
הילדים האהובים שלהם הותירו אותם עם אותו כאב הדומה לכל שכול אחר -״שכול צבאי״ או של שכול "נפגעי פעולות איבה".
עמותת "יקיר לי" הוקמה על ידי פיני רבינוביץ לזכרה של בתו דסי שנפטרה ממחלת הסרטן. עמותת השכול האזרחי פועלת בכנסת ולמצער אין תוצאות לשתדלנותם.
לציון השבוע מתקיימים פעילויות רבות וניתן לצפות בהם או להתרשם מהם בקישורים של הקהילות. הפעילות כוללת גם את תנועות נוער ועוד אותם תוכלו למצוא באתר הבית של עמותת יקיר לי.
לראשונה, מחר יום שלישי ה-21/3/2023 בשעה 21:00 ואילך ההורים מתכננים להדליק נר וירטואלי עם שם הילד.
משפחות השכול האזרחי, כלומר משפחות שאיבדו את יקיריהן בנסיבות אזרחיות, כאמור, אינן זוכות לשום סיוע או תמיכה מהמדינה וממוסדותיה. המערכת מתעלמת מאובדנם, מהקושי ומהכאב, למרות שמדובר באותו קושי וכאב שחוות משפחות השכול הלאומי.
משפחות ששכלו ילד על רקע מחלה או טביעה או אסון אחר לא מקבלות דבר מהמדינה -הן לבד.
אין כוונה חלילה להמעיט בסבל העצום ובקושי של משפחות נפגעי איבה או של חללי צה"ל. בכאב רב ניתן לומר כי יש בקרב ההורים יתומים בגלל טרור או מלחמה שחוו טראומה קשה ומורכבת והגורל התאכזר אליהם שוב והם איבדו גם את ילדם. ילדים אלו שנפטרו שירתו שירות מלא בצבא.
הורים אלה זקוקים לשיקום, לתמיכה, לתמיכה ציבורית ולמעט הטבות שישפרו את תחושתם כאילו הם לא לבד. לנספי השכול האזרחי אין אבא ואימא. אין מי שיפעל למענם, אם לא ההורים השכולים עצמם או בני משפחותיהם והחברים הקרובים. ככה זה שאין יום זיכרון עם צפירה ואנשי הציבור נעדרים מהלוויות שכאלה ומאזכרות.
אמא של מוני בן דוד ז"ל ואחיותיו קרנית וליטל מספרות על האור שכבה בחייהן.
אביו של מוני, שמוליק בן דוד ז"ל נפטר חמישה שבועות אחרי בנו משברון לב.
מוני אהבת חיינו הצטרף למשפחה ביום 10.12.91 לאחר ציפייה ארוכה, ילד יפהייפה תכול עיניים וזהוב שיער שהפיץ אור ואהבה אינסופית. כמעט 30 שנה שהפיץ אור טהור סביב כולם. ב31.8.21 האור כבה. ליבו של מוני נדם בזמן שישן. ומאז חושך מוחלט. מוני הצטיין בכל דבר בו בחר לעסוק, היה תלמיד מבריק ומגיל צעיר ביותר הוביל והעניק לסביבה מיכולותיו, היה פעיל במועצת התלמידים העירונית בהוד השרון ומשם המשיך למחוזית ועד לתפקיד סיו"ר מועצת התלמידים הארצית ובדרכו השפיע על תהליכים ואנשים. בכל מקום שבו שהה בלט בכישרונותיו, והאמין בערכים הנשגבים של אמת ויושר, צדק ושוויון.
ההתנדבות הייתה מקור חייו מאז היותו ילד בביה״ס היסודי וכאמור כשנבחר בכיתה י״א כיו״ר מחוזי היה אחראי על 62 רשויות מגדרה ועד חדרה. לאחר מכן, כסיו״ר ארצי למען הנוער בכל הארץ. השקיע רבות במפגשים, בסיוע אישי, בהשתתפות בוועדות מחוזיות וארציות במשרד החינוך, בכנסת ובמשרדי ממשלה נוספים וכל זאת תוך לימודיו בבה"ס "רמון" ובגרויות במגמת "הנדסת תוכנה".
בפעילותו ההתנדבותית המשיך גם לאחר השירות הצבאי, בנוסף ללימודיו באונ׳ תל - אביב, ובמקביל עבד למימון לימודיו וסיים ״בוגר אוניברסיטה (.B.Sc ) במדעי המחשב ובניהול . כל זאת בצניעות, ״מנהיג שקט ״ בעל נועם הליכות, כבוד לזולת, חרוץ ומסור.
הוא היה איש משפחה, העניק אהבה אינסופית לאחיינים שלו, לא פיספס אף רגע או ציון דרך בחייהם והיה להם כאח גדול. לעבודתו בבנק הדיגיטלי one zero, הגיע לאחר שנתיים שעבד ב"אמדוקס". ברגע אחד הוא הרגיש שהוא הגיע למקום הנכון, מקום שהוא בית. מקום שרואה את האדם. הוא הרבה לשתף ולחלוק ובהקשר זה בדיוק כתב מילים כ"כ מדוייקות שמשקפים את מה שהוא ומי שהוא - רואה את האדם באשר הוא אדם, ללא הבדל של דת, גזע, מין או בכלל. מקום שנותן במה לדור הצעיר, זה שרואה את הנולד, חוזה טרנדים בשוק העבודה הטכנולוגי, מעודד חדשנות באירגון וכמובן משפיע.
onezero הנציחו את מוני ז"ל וקראו חדר ישיבות על שמו.
מצורף הפוסט שהעלה, יצר הדים גם עתה לאחר לכתו: https://www.linkedin.com/feed/update/urn:li:activity:6827188697243381760/
חשוב לבן דוידיות (האם ו-2 הבנות) להמשיך ולשתף את האור שלו כמה שיותר כמו גם להעלות למודעות הציבור את משפחות השכול האזרחי ולכן אנו מבקשות מהציבור שיצטרף וידליק נר לזכרו.
אביו של מוני, שמוליק בן דוד ז"ל כאמור, נפטר חמישה שבועות אחרי בנו משברון לב.
הקבוצה בפייסבוק של העמותה: נקראת הורים שכולים - השכול האזרחי
https://www.facebook.com/groups/352903998745282/permalink/1193153678053639/?mibextid=W9rl1R