השבוע פורסם דוח תקופתי חדש של ארגון הבריאות העולמי שלפיו ישראל ממוקמת במקום  - 40  ואילו העיר המזוהמת ביותר בישראל היא פתח תקווה.
לאור זאת, סגנית ראש העיר והממונה על אגף איכות הסביבה בעיריית פ"ת, פרסמה היום הודעה בה היא מגיבה על קביעת הדוח לגבי פ"ת, לאחר שלדבריה ערכה בירור מקיף:

"תושבי פתח תקוה היקרים!

לידיעתכם תמונת מצב איכות האוויר בפתח תקווה:

 

על פי ברור מקיף שנערך מול אנשי המקצוע ומומחי זיהום האוויר באגף איכות הסביבה בעיריית פתח תקווה מתברר כי הנתונים אשר הוצגו בדו"ח התקופתי של ארגון הבריאות העולמי על רמות זיהום האוויר אינם נכונים.

המחקר אף לא בדק את מקורות הזיהום או את הרקע הטבעי של רמת הזיהום

הנמדדת אלא רק בחלקיקים ולא בגזים כמו אוזון או תחמוצות חנקן המסוכנים לבריאות.

 

1. המדידה נעשתה לגבי חלקיקי אבק טבעי בניה וכד' אשר נמדדו בפתח תקווה בתחנת ניטור שנמצאת בגובה 0 כאשר בשאר הערים המדידה נעשתה בתחנות שנמצאות בגובה 30.

 

2. המשמעות היא שחלקיקים כאלה שוקעים לגובה נמוך ובגובה 30 כמעט ולא יהיו חלקיקים כך שההשוואה לא הייתה תקינה.

 

3. יש להבדיל בין חלקיקים שהינם מסוכנים לבריאות ונכנסים למערכת הנשימה (PM2.5) לבין חלקיקי האבק הטבעי.

 

4. התקן של המשרד להגנת הסביבה לגבי חלקיקים המסוכנים לבריאות עומד על 37.5 ואילו ביולי האחרון נמדד בפתח תקווה 19.4 ובאוגוסט 21.4 כך שפתח תקווה אינה חורגת מהתקן כלל וכלל.

 

5. משנת 2012 בה בוצעה המדידה המצוינת בדו"ח ועד היום קיימת ירידה של 30% בזיהום האוויר הנמדד בפתח תקווה.

 

6. שימו לב לחסרונה הבולט של חיפה בדו"ח מאחר ולא נמדד זיהום כימיקלים ומאוד בולט שאילת נמצאת כביכול במקום השני בשל סופות האבק. ערד שנחשבת לעיר המיטיבה עם חולי הנשימה גם היא נמצאת במקום גבוה יחסית ברשימה בשל סופות האבק.

 

7. יש להדגיש כי בעיית זיהום האוויר הינה גלובלית ולאומית ולמעשה חלקיקי אבק טבעי אינם מצויים בשליטת הרשות המקומית.

 

8. מבחינת הזיהום התחבורתי (NOX) שהוא לא נבדק בדו"ח המצוין לעיל, גם הוא מושפע מהחלטות ממשלה אולם גם העיריה יכולה להשפיע בשוליים על מדד זה.

 

9. עיריית פתח תקווה פועלת לעידוד רכישת רכבים היברידיים המפחיתים באופן משמעותי את זיהום האוויר על ידי מתן חניה בחינם בכחול-לבן לכל הרכבים ההיברידיים.

 

10. עיריית פתח תקווה פועלת לפיתוח שבילי אופניים בעיר וב-3 השנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בנושא זה.

 

11. העירייה מעודדת הסעות המונים ואף שאטלים מאזור התעשייה בחינם אלא שבפרויקט זה לא היה ביקוש לנסיעה ולכן הוא בוטל וזאת מהסיבה שעדיין אנשים מעדיפים לנסוע ברכב פרטי ולא בתחבורה ציבורית.

 

12. במכרז האחרון בו זכתה חברת אפיקים הוכנסו לשימוש אוטובוסים ירוקים מתקן יורו 6 מה שישפר עוד יותר את איכות האוויר בעיר.

 

דיקאן בית ספר לקיימות מרגיע

 

יש לציין כי ישנו אישוש אקדמי לדבריה של דוידאי,  פרופ' יואב יאיר דיקאן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, ויליד פ"ת טוען גם הוא, כי מדובר במסקנה חלקית, לאור העובדה שהדוח בחן את רמת זיהום האוויר הנובעת מחלקיקים בלבד ולא ממזהמים מרכזיים כמו תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית ועוד:


"הופתעתי שראיתי שפ"ת נמצאת במקום הראשון הלא מכובד, אבל כשאתה מסתכל בנתונים, אתה רואה שהפערים בין הערים השונות בישראל הם לא כאלה גדולים ושהמספר עצמו משקף רק סוג אחד של זיהום אויר וזה זיהום מחלקיקים משתי קטגוריות שארגון הבריאות הבינלאומי אסף ממקומות שונים בעולם.

 

פ"ת בין השאר נושמת את האוויר של כל מטרופולין גוש דן. פ"ת במקום הראשון, אבל לא בפער גדול אחריה יש ערים נוספות שהריכוזים בהם גבוהים יחסית לארגון הבריאות העולמי.

 

57 זה מתחת לתקן הישראלי שהוא – 60. חלקיקי האוויר נמצאים כל הזמן באוויר וזה חלק מזיהום האוויר הטבעי, עליו נוסף המרכיב האנושי של זיהום אויר מכלי תחבורה, תעשיה, תחנות כוח ועוד.

 

 ארגון הבריאות העולמי התעסקו אך ורק בחלקיקים ולא עסקו בכלל בגזים כמו אוזון, תחמוצות החנקן, תחמוצות גופרית שגם גורמות לתמותה מבעיות נשימה, לחץ דם ומחלות לב.  פרופ' יואב יאיר מרגיע את תושבי פ"ת ואומר: "תושבי פ"ת אפשר לנשום כרגיל, הכל בסדר, אין סיבה לדאגה".

 

כאשר בוחנים בכל זאת את הבחירה בפ"ת, ניתן לחשוב על מספר סיבות אפשריות לזיהום האוויר בעיר.  ניתן לטעון כי סיבה אפשרית אחת היא ריבוי אזורי התעשייה בעיר. סיבה אפשרית נוספת היא זיהום האוויר הנובע מתנועת התחבורה הגדולה בעיר כמו גם פקקי התנועה בעיר, בכניסות וביציאות מהשכונות ובעיקר בעורקי התנועה המרכזיים כמו רחוב ז'בוטינסקי.
 

תגובת דוברות עיריית פ"ת

 

דובר העירייה חזי חקאק הגיב גם כן לממצאי הדו"ח:

 

פתח תקוה היא לחלוטין לא העיר המזוהמת בארץ !

הנתונים הללו מטעים כי הם מתייחסים למדידות של חלקיקים הכוללים חלקיקי אבק, חלקיקי בניה וכו׳ שנמדדו בשנת 2012 ונלקחו מתחנת ניטור אחת בעיר.

בשנת 2012 פעלה בפתח תקוה תחנת ניטור נוספת שבה נמדדו נתונים ממוצעים התואמים את מרכז הארץ, אך הם לא חושבו במדידות של ארגון הבריאות העולמי.

המדידות שנלקחו מפתח תקוה, לעומת מדידות שבוצעו בערים אחרות בארץ, אינן בנות השוואה מאחר ומדובר בפרמטרים שונים. תחנות הניטור בפתח תקוה מלמדות כי בחמש השנים האחרונות חלה ירידה של כ - 30% בנתוני זיהום האוויר בעיר, זאת בעקבות פעולות רבות שנעשות ע״י האגף לאיכות הסביבה.