נציגי בית משותף בבניין בעיר הגישו לאחרונה תביעה למפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה מר מאיר פורת (בסמכות בית משפט שלום), נגד בעל דירה המתגורר בקומה הרביעית.
הנציגות טענה שהנתבע, בעל הדירה השתלט שלא כדין על שטח שמיועד לחניות של כל דיירי הבניין.
בפסק הדין התקבלה טענת הנציגות כי הנתבע, רז יוסף משה, השתלט שלא כדין על שטח שמיועד לחניית כל דיירי האגף. מנגד טען הנתבע, כי מכוח השנים הארוכות בהן הוא עושה שימוש בחניות נוצרה לזכותו זיקת הנאה נדחתה, והוא יפנה את השטח בתוך 14 יום.
בתביעה שהוגשה בשנה שעברה ביקשה נציגות צו המורה לנתבע לפנות את שלוש החניות שאליהן פלש ולהסיר את המחסום החשמלי שהקים.
הנתבע טען שכאשר רכש את הדירה הוסבר לו שהחניות משמשות את הנכס והוא עושה בהן שימוש משנת 1986 וכי יש עוד שש חניות בבניין שניתן לחנות בהן. לטענת הנתבע מתוקף השנים הארוכות בהן הוא משתמש בשטח נוצרה לזכותו ״זיקת הנאה״.
נציגי הבניין השיב כי הנתבע לא הציג בנסח הטאבו רישום לפיו מוצמדות לו שלוש חניות וההבטחות שניתנו לו לכאורה על ידי הבעלים הקודמים של דירתו אינן חוקיות.
לדבריה, הנתבע נישל את הדיירים המפוחדים מאזור החניה במשך 35 שנה והחניות עדיין חסומות.
המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה, קבע שלפי מסמכי הבית המשותף אין לנתבע הצמדה של חניות לדירתו וכי אין ספק שהחניות שבהן הוא משתמש בדרך קבע, אינן רשומות על שמו כדין.
המפקח דחה את טענת הנתבע כי עניין החניות הוסדר בהסכם רכישת הדירה. הוא כתב שהנתבע לא צירף את הסכם המכר וגם מעיון ב״שטר המכר״ עליו חתם כקונה עולה כי לא הוצמדה לו חניה על שמו. בשטר הוא אישר בחתימתו כי הקרקע בשטח כ-244 מ״ר שבה ממוקמות החניות שבהן הוא משתמש באופן בלעדי צמודה לתתי חלקות 4-11, קרי, לכל הדירות באגף.
המפקח קבע:
- על הנתבע לפנות את שטחי החניות ולהסיר את המחסומים בתוך 14 יום.
- הקרקע משותפת לכל הדירות באגף והחניה תיקבע בבחינת ״כל הקודם זוכה״ ללא גידור ומחסומים.
- יאסר להחנות יותר מרכב אחד של אותה דירה בו זמנית בשטח.
המפקח פסק: "לאחר ששקלתי טענות הצדדים בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה ונתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, לרבות לכך שהצדדים השכילו לקדם את ההליך והגיעו להסכמות חלקיות במעמד הדיון המקדמי, לרבות כך שהסעד הקשור לדמי שימוש ראויים נדחה, החלטתי לחייב את הנתבע, בתשלום הוצאות התובעת, לרבות אגרת ההליך, על הצד הנמוך, בסך כולל של 2,000.₪ סכום ההוצאות ישולם על ידי הנתבע, לידי התובעת בתוך 30 יום מממועד מתן פסק הדין. ככל שלא ישולם במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד מלוא התשלום בפועל""
