בבית הקברות סגולה בפתח תקווה נפתח ביום שני האחרון קברה של הילדה בת השנתיים זהרה דחבש – שנעלמה בשנות ה-50, במסגרת פרשת חטיפת ילדי תימן. לבני משפחתה של זהרה, נמסר כי זהרה נפטרה בבית החולים ונקברה שלא בנוכחותם, בבית הקברות סגולה. בני המשפחה השתתפו בחקירה של ועדת החקירה להיעלמות ילדי תימן באותה תקופה.
לפי דיווח של אסף גולן ב’ישראל היום’, בחקירה התברר כי ישנם פרטים מעורפלים רבים סביב מותה של זהרה, כשהפרט המטריד ביותר היה העובדה כי מספר הזהות שניתן לה היה בשימוש של אדם אחר בשם ראובן. בשל כך, בני המשפחה עתרו בבקשה לפתוח את הקבר ולבצע בדיקת DNA לעצמות.
הקבר שנפתח אתמול, הוא אחד מתשעת הקברים שיפתחו, בסיוע עו”ד רמי צוברי, שפועל בהתנדבות בייצוג המשפחות. נכחה במבצע פתיחת הקבר חברת הכנסת לשעבר מסיעת ה"ליכוד", נורית קורן, ששימשה בתפקיד יו"ר הוועדה לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן.
עו"ד רמי צוברי, המלווה וחוקר את פרשת ילדי תימן במשך למעלה מעשרים שנה, ואשר שימש יועץ משפטי בהתנדבות למשפחות הילדים הנעדרים, והוביל בדרך משפטית לפתיחת קברים, מוסיף:
"מדובר בילדה בת שנתיים, שאושפזה קלות בגלל שלשולים, והייתה לאחר מכן במצב סביר ובדרך להחלמה מלאה, למחרת היום נמסר למשפחתה כי מתה ונקברה, ללא ראייה וללא מסירת גופתה לזיהוי. מסתבר שבמסמכי הקבורה מופיע גילה של הילדה בעת פטירתה- תשע שנים, וכפי שנמסר, בבדיקת משרד הפנים מספר תעודת הזהות שויך למישהו אחר.
ע"ד צוברי מספר ל"פ"ת עכשיו" על מעורבתו בתהליך: "עו"ד נורית קורן פנתה אלי כדי לשתף פעולה בהליך פתיחת הקברים. הסכמתי לכך, ויד אתה ועם פעיל נוסף, עו"ד דורון רדעי,
פעלנו שלושתנו במשותף במשימת פתיחת הקברים".
עו"ד צוברי מגיב לכתבה בנושא ילדי תימן, שפורסמה ביום רביעי ב"ידיעות אחרונות", ובה פורסם דו"ח של שתי חוקרות של הפרשה, העיתונאית יעל צדוק והמרצה באקדמיה ד"ר שושנה מדמוני, על פי מסקנות החוקרות- "ועדת החקירה לא חשפה את האמת אלא ניסתה להסתיר אותה".
אני סומך את ידיי, על כל ממצא של צמד החוקרות, יעל צדוק וד"ר שושני מדמוני גרבר ומקבל את חוות הדעת ואת המסקנות שהו הגיעו אליהן. מדובר בשתי חוקרות רציניות בעלות מוניטין חיובי וערכי. אני מכיר היטב את העיתונאית יעל צדוק, הפעילה בנושא כבר עשרות שנים ובמידה פחותה גם את ד"ר שושני מדמוני גרבר. המסקנות שהן הגיעו אליהן תואמות את במלוא מובן המלה את השקפתי בנושא שאני מצוי בו שנים רבות".
נושא היעלמות מאות ילדי תימן, המזרח והבלקן אינו יורד מסדר היום מאז שנות החמישים של המאה שעברה, אז אירעו הדברים שעדיין מעוררים מחלוקת בקרב ציבורים גדולים במדינה. זאת- על אף מסקנותיהן של שלוש ועדות חקירה שהוקמו לבירור הנושא: ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי, והוועדה הממלכתית בראשות השופט יהודה כהן, ולאחריו השופט יעקב קדמי. כל ועדות החקירה קבעו כי הרוב המכריע של הילדים נפטרו, ומבין כ-800 מקרים שנחקרו ונבדקו חסר מידע לגבי עשרות בודדות בלבד.
הטענות העיקריות של בני המשפחות, ושל הורי הילדים שנעלמו ושעדיין בחיים, שאינם מקבלים את ממצאי ועדות החקירה, הן כי חלק מהילדים שנעלמו מבית החולים או מהמוסדות בהם אושפזו עקב מחלה כלל לא מתו, כפי שנמסר להן, וכי חלקם נמסרו אימוץ ללא ידיעת והסכמת ההורים. במרבית המקרים נמסרה להורים הודעה לקונית- "הילד מת ונקבר" בלא שהראו להורים את הגופה, בלי השתתפותם בסדרי הקבורה ומיקומה, וללא הודעת פטירה רשמית. מטעם משרד הבריאות. במקרים רבים מגיעים צווי גיוס לילדים שנעלמו, לאחר שבע עשרה מהיעלמותם, כאשר הגיעו, לכאורה, לגיל גיוס, מאחר ובמשרד הפנים לא נרשמו ממצאי פטירה.
מאידך, טוענים המתנגדים, כל הטוענים לחטיפת הילדים טועים ומטעים, וכל הטענות לחטיפת ילדים הינן בגדר "עלילת דם". הם מתארים את מצב הבריאות הלקוי של מרבית הילדים, שסבלו מתת תזונה חמורה ומתשישות, בתנאי הצנע ששרו אז, את קשיי השפה, את הבלבול ואי הסדרים ברישום בראשית שנות החמישים, ואפילו את חוסר היכולת של הורים לזהות את ילדיהם. וכן- גם את ההתנשאות של חלק מצוותי הרפואה והסיעוד באותם ימים. "הפרשה גורמת עוול כבד למערכת הרפואה והסיעוד, ולרופאים שעשו כמיטב יכולתם לסייע למשפחות במצוקה", טוענים המתנגדים למשפחות המחזיקות עדיין בדעה כי חלק מהילדים נחטפו ונמסרו לאימוץ.
ההדים שעוררה פרשת ילדי תימן הובילו לעתים למעשי אלימות, כמו בפרשת הרב עוזי משולם וחסידיו, שטענו כי אלפי ילדים נחטפו ונמכרו לארצות הברית לצורך ניסויים. כיום קיימות מספר עמותות הממשיכות לחקור את הפרשה, כגון עמותת "חיים וקיימים" ועמותת עמר"ם, הממשיכה לגבור עדויות ממשפחות הילדים שנעלמו ואף קיימה תערוכה בלונדון.
בפברואר 2021 החליטה ממשלת ישראל להקצות פיצויים ל-1050 משפחות שילדיהן נעלמו, מבלי שהודיעו להורים על נסיבות פטירתם או על מקום קבורתם. ההורים אינם חדלים מטענותיהם, קובלים על כמות הפיצויים הזעומה, והם ונציגי ציבור רבים דבקים בטענות על מחדלים בעבודת ועדות החקירה, דורשים מהממשלה החדשה שתיקח אחריות על משפחות הילדים הנעדרים, ותמשיך בניסיון להגיע לחקר האמת בפרשה הכאובה.
