צ'רנהיב (צ'רנהיב באוקראינית, צ'רניגוב ברוסית וביידיש) היא עיר בצפון אוקראינה בירת מחוז צ'רניהיב.
צ'רנהיב הייתה העיר האוקראינית השנייה בחשיבותה בתקופת נסיכות קייב בין המאה ה-9 למאה ה-12 ומושל העיר דאנילו כתב על מסעותיו לארץ ישראל ועליית הרגל לירושלים.
לא רבים יודעים שצ'רניהיב היא עיר תאומה של פתח תקווה.
במרכז העיר ישנה כיכר עם מזרקה שבה חרוט הכיתוב: "פתח תקווה".
בצ'רניהיב גרו ערב המלחמה קרוב ל-290 אלף תושבים.
בחודשים פברואר - מרץ, צ'רניהיב ספגה הפגזות כבדות מצד הרוסים, מאות רבות מתושבי העיר נהרגו או מוגדרים כנעדרים.
בניינים רבים בעיר ניזוקו או נחרבו לחלוטין בשל הפגזות הרוסים.
הכוחות הרוסיים, ניתקו את הגישה לנתיבים העיקריים שדרכם הגיע סיוע לעיר הנצורה והפציצו את הגשר החוצה את נהר דסנה, שדרכו עובר סיוע הומניטרי לעיר ומפונים אזרחים. לעיר אין חשמל, מים, חימום וכמעט שאין גז. התשתיות הרוסות.
ב-3 למרץ הפציצו בית ספר ריק בעיר,.
לפי דיווח של ניר דבורי כתב ערוץ 12, קרן היסוד יחד עם הסוכנות היהודית חילצו 1200 יהודים מהעיר צ'רניהיב בזמן הפצצות של הצבא הרוסי על העיר. "מדובר על מבצע חילוץ הרואי שייצא לדרך באמצעות עבודה מאומצת ומהירה של אנשי קרן היסוד יחד עם אנשי הסוכנות היהודית. מבצע חילוץ של יהודים, אחים ואחיות שלנו, תחת אש", אמר סאם גרונדוורג היו"ר העולמי של קרן היסוד."
עוד באותו חודש , שגרירות ארה"ב בקייב פרסמה בחשבון הטוויטר הרשמי שלה כי כוחות רוסים ירו והרגו 10 אנשים שעמדו בתור ללחם בעיר צ'רניגוב.
בחצי השנה האחרונה ליווינו את יוליה פטרנקו תושבת העיר ואושיית פייסבוק אוקראינית רצינית ומרגשת.
בחודש פברואר רוסיה הפגיזה את צ'רניגוב, חודשיים לאחר מכן יוליה עזבה לפולין. לאחרונה באומץ רב היא שבה לביתה בצ'רניגוב.
בתאריך 12/4/22 שוחחנו עם יוליה וביקשנו ממנה לתאר לנו את המתרחש בצ'רניגוב:
"כוחות רוסים החלו להפגיז את העיר של צ'רניגוב בתאריך 24/2/22.
נכון להיום 70% מהעיר הושמדה.
בתי מוגרים, בתי חולים, גני ילדים, בתי ספר, מוזיאונים, אצטדיונים ניזוקו קשות.
לפי הנתונים הרשמים 700 מתושבי העיר נהרגו ומאות מוגדרים כנעדרים.
הצבא הרוסי לא הצליח להיכנס לעיר עצמה ונעצר ע"י הצבא האוקראיני.
בפרבריי העיר הצבא הרוסי כבש כפרים רבים, אזרחים נהרגו באכזריות, עונו ונאנסו. כוחות הצבא הרוסי שדדו את הבתים ויצאו עם השלל, גנבו הכל, אפילו שטחים, צנרת, בגדי נשים וצעצועים אותם מכרו בין היתר בבלרוס או ששלחו לבתיהם.
אני רווצה שכל העולם ידע שהצבא הרוסי הגדול הוא צבא של רוצחים וגנבים. הם לא יודעים איך להילחם בשדה הקרב, אך הם יודעים איך לירות בנשים וילדים, לשגר טילים על בתי חולים ועל בתי ספר וממציאים מעשיות שישנם אוקראינים שהם נאצים"
9/6/22 שוחחנו שוב עם יוליה.
שלום יוליה, מה שלומך?
"שלום, אני בסדר, צ'רניגוב לא מופצצת, אבל האזור של העיר במצור, קרוב לגבול."
ב27/8/22 שוחחנו שוב עם יוליה.
שלום יוליה, היכן את?
"אני בצ'רניגוב עם כל משפחתי."
זה בטוח שם?
"זה לא בטוח, אבל כעת לא בטוח בכל אוקראינה."
אם כך, מדוע חזרת לכאן?
"בגלל שכאן זה ביתי, המקום שבו משפחתי גרה, כאן יש לי עבודה ועבודות במשק בית. אני לא אלך מכאן."