ביחד עם שלום קוטלר, סלבקין ארגנה כנס למען העולים שבו השתתפו יותר ל – 150 איש, חברי מועצה וחברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני).
השבוע התקיים כנס בהשתתפות תושבי פ"ת שעלו לארץ ממדינות חבר העמים, את הכנס ארגנו ביחד תושבת העיר מרגריטה סלבקין ומזכיר מפלגת העבודה שלום קוטלר. בכנס השתתפה חברת הכנסת קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני ובהשתתפות חבר המועצה עו"ד רמי גרינברג מהליכוד.
לצורך הבנת מציאות חייהם של העולים החדשים והוותיקים המתגוררים בפ"ת ראיינו את סלבקין שסיפרה לנו גם על הכנס שארגנה:
מרגריטה את תושבת וותיקה בפ"ת נכון?
עליתי לארץ ב-1995 מאוקראינה מהעיר דונצק, שהיום כולם מכירים אותה. לפני 20 שנה זאת הייתה עיר רגילה קטנה יחסית של 1.5 מיליון אנשים.
אנו גרים בפ"ת כבר 13 שנים. אני מהנדסת בתעשייה האווירית וחלק מפרויקט "מהנדסות העתיד".
את אחת מהמקימות של תנועת פרוגרס, ספרי לנו מעט על התנועה:
התנועה נוסדה לפני כחצי שנה, אנחנו היינו חלק מהמארגנים של המחאה לפני כשנה של העולים מרוסיה בנושא של פנסיות של אנשים מבוגרים שעלו בשנות ה- 90 ויוצאים עכשיו לגמלאות ולא מקבלים פנסיה, הכי עשירים הרוויחו תוך – 20 שנה פנסיה של – 2,000 ₪. עשינו הפגנה של 250 איש ב"הבימה", המשכנו את הפעילות, זה משך הרבה תשומת לב של התקשורת הרוסית וערוץ 1. זו הייתה יוזמה חברתית כזו שלא קשורה לאף מפלגה, לא היו תומכים רבים, אבל להפגנה עצמה הגיעה חברי כנסת מכמה מפלגות (ישראל ביתנו, יש עתיד, מרצ ועוד), זה משך תשומת לב, מפלגת "ישראל ביתנו" ניסתה לשייך את זה אליה, זו הייתה אבן שנזרקה למים ועשתה המון גלים ברחוב הרוסי, המשכנו את הפעילות במשך חצי שנה.
מדובר באנשים מכל הארץ, אמרנו שמספיק מחאה וצריך לקדם שינוי ויצאה לנו המילה פרוגרס (התקדמות באנגלית). אנחנו לא מוציאים אנשים בכוח, מי שמדבר אליו ומעוניין בזה מצטרף אליו ויש בסביבות 500 אנשים בתנועה. בפתח תקווה יש גרעין של שבעה אנשים שמאד פעילים.. כל מי שהגיע לכנס, אלו היו אנשים ששייכים לתנועה, התנועה עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים: פנסיות, קצבאות ודיור ציבורי. אנחנו פעילים בזירה החברתית הארצית והמקומית. בפ"ת יש לנו את הפעילות הכי אינטנסיבית.
איך נולד הכנס?
מזכיר מפלגת העבודה שלום קוטלר ארגן את הכנס ובגלל שאני בקשר איתו, אני ארגנתי מבחינת האנשים ואנחנו חשבנו מה אנחנו יכולים לעשות עבור העולים החדשים, העולים רוצים להיפגש עם חברי כנסת – דוברי רוסית כדי שיכירו יותר טוב את הרחוב הרוסי, את הצרכים של האנשים ושיביאו את הבעיות לאנשים ויתמכו באנשים, אז קוטלר הציע להביא ממפלגת העבודה את חברת הכנסת קסניה סבטלובה ודאג לכל הנושאים הלוגיסטיים. מגיע קרדיט גדול לשלום קוטלר.
ספרי לנו על מה שוחחו בכנס?
המשתתפים שאלו שאלות רבות, עיקר השאלות היו על ניקיון העיר, על פינוי בינוי – יש אנשים מחכים לכך 7 שנים. יש את כל השרטוטים וחוזה.
ובמציאות העירייה מורחת את התושבים. מצב מרכז העיר על הפנים. הרבה תלונות על רעש מקיוסקים שנמשך עד 3 לפנות בוקר, צואת הכלבים בכל הרחובות, אין שירותים ציבוריים במרכז העיר.
המצב הכי גרוע עם אגף הרווחה, ועל זה התלוננו כבר הרבה תושבים, אין מי שמבין ומדבר רוסית. אנשים שבקושי שורדים לא מגיעים לאגף הרווחה רק בגלל שאין מי שיבין אותם! ומדובר על קשישים ונכים שחיים על קצבאות.
ראש העיר הגיע?
ראש העיר לא הגיע. הוא רשם לשלום קוטלר בהודעה שהוא לא יכול להגיע – "תאחל לכולם שנת לימודים טובה" (ראוי לציין שהכנס התקיים ערב פתיחת שנת הלימודים).
איך הכנס התנהל מבחינת השפה? הרי בטח משתתפים רבים לא דוברים עברית?
כמעט, 98% היו דוברי רוסית שלא מבינים עברית. קסניה שלום ואני תרגמנו בקצרה לעברית.
התרשמתי שאת פועלת במגוון נושאים הנוגעים לחייהם של העולים בפ"ת, מה הנושא שהכי מפריע להם?
כמובן תור של 1000 איש לדיור ציבורי. ואם השנים הדבר יחמיר. אנשים עומדים בתור 15-20 שנה. ברוורמן כל הזמן טוען כי בפ"ת כל הקרקע היא פרטית וכנראה הוא צודק. אך איכשהו מוצאים פתרונות להכניס מוסדות דתיים למבנים שמתפנים, אני יודעת שיש בעיר קרוב ל- 30 דירות ציבוריות שעברו מזמן לבעלות של מקורבים וגורמים מפוקפקים, המידע על דירות ציבוריות חייב להיות אצל מהנדס העיר ואגף הבנייה.
ישנו מגדל כמעט ריק ליד העירייה שבעל עסק התלונן שאיימו עליו שם (כפי שדיווחנו על כך) אולי אפשר לעשות פרויקט משותף עם משרד הקליטה ולהפוך את המבנה גם לדיור ציבורי? ראש העיר לא מסכים לשום פרויקטים של בנייה, שום דבר לא זז : תמ"א 38, פינוי בינוי, השכרה לטווח ארוך, דיור ציבורי, מחיר למשתכן - כלום! אבל שוב - לעולים קשישים הכי חשוב דיור ציבורי!