המוקד לפליטים ולמהגרים ביחד עם עשרה הורים אריתראים, המיוצגים על ידי עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, הגישו השבוע עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי מרכז בדרישה לחייב את עיריית פתח תקווה ואת משרד החינוך לרשום את ילדיהם לגן.
העותרים כהי העור טוענים בעתירה: "בהתאם להוראות חוק לימוד חובה התשע"ט – 1949 (להלן: "חוק לימוד חובה") מוטלת חובה על המשיבה (עיריית פ"ת) לרשום את ילדי העותרים למערכת הגנים בעיר, וזאת בהתאם להוראות המשיב וכפי שנעשה בכלל הרשויות בישראל. התנהלותה הקלוקלת של המשיבה, לפיה היא מסרבת לרשום את העותרים לגני הילדים בעיר אינה רק נוגדת את הדין במפורש אלא אף מעידה על הפליה בוטה על רקע סטטוס ולאום."
העתירה מעלה כי על אף שהוצגו לעירייה ראיות ברורות כי העותרים מתגוררים בעיר באמצעות חוזי שכירות וראיות אחרות, בחרה היא שלא לרשמם למערכת הגנים העירונית בניגוד לדין, הפסיקה והנחיות משרד החינוך.
עיריית פתח תקווה דרשה מהעותרים לצרף תצהיר "שכירות בדירה בלתי מפוצלת" מבעל הדירה שלהם – דרישה המנוגדת להוראות החוק והנחיות משרד החינוך כאשר חלק בעלי הדירות סירבו לחתום על המסמך או לאמת חתימתם למול עורך דין. לאחר מכן ביקשה העירייה לחייב את העותרים להמציא מספר ארנונה על אף שאין הוא בידיהם (חובת התשלום הינה על בעלי הדירות) ועל אף שהנחיות משרד החינוך הינה כי חוזה שכירות מהווה ראיה למגורים. מהעתירה עולה כי על אף פנייה להנהלת משרד החינוך (שר, מנכ"ל, יועצת משפטית ומנהלת מחוז) כבר ביום 1.9.16, אלה בחרו להתעלם מהפרת הדין החמורה והפגיעה הקשה בזכותם של העותרים לחינוך ולא מצאו לנכון להפעיל סמכויותיהם בדין.
בעתירה מודגש עוד כי עצם העובדה שההורים מבקשי המקלט "סומנו" כמי שמזייפים את מקום מגוריהם חמורה במיוחד תוך פגיעה אנושה בזכותם לחינוך מצביעה על כך שעיריית פתח תקווה מונעת מטעמים פסולים ואף גזעניים. "נסיבותיהם של העותרים הם רחוקות מן הנסיבות אליהן מתייחסות ההוראות בדבר 'רישום כוזב' כרחוק המזרח מן המערב. האם ניתן לעלות על הדעת כי דווקא מבקשי מקלט, הנמצאים בתחתית הסולם חברתי כלכלי בישראל, יבקשו לזייף את מקום מגוריהם כדי להעביר את ילדיהם למערכת הגנים בפתח תקווה? האם מקבלי ההחלטות בעירייה ובמשרד החינוך רואים לנגד עיניהם קבוצות מבקשי מקלט נעות במכוניות יוקרה ממקום מושבם בערים אחרות במרכז, בצפון ובדרום כדי להסיע את ילדיהם לפתח תקווה? התשובות ברורות", נכתב בעתירה.
מי מההורים האריתראים שכן הצליחו לרשום את ילדיהם – שובצו בשני גנים נפרדים מיתר תושבי העיר, כאשר לפחות אחד הגנים מרוחק ממקום מגוריהם של ההורים, לא עומד בתנאים בסיסיים ההולמים את יתר הגנים ומרכז שלוש שכבות גילאים שלא כמקובל (3-6). לפי שעה לא משובצים לאותם גנים ילדים ישראלים.
עורך הדין הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה: "התנהלות עיריית פתח תקווה בעניין אי רישום ילדי מבקשי המקלט ואף באופן שיבוצם של אלו ששובצו מעידה על קבלת החלטות הנובעת משיקולים מפלים על רקע לאום וגזע - התנהלות מסוג זה הינה פסולה ואנו תקווה כי בית המשפט הנכבד יביע דעתו הנחרצת כנגד התנהלות מגונה זו. לא פחות מטריד כי ראשי מערכת החינוך בישראל המודעים להפליה והפרת דין חמורה זו עומדים מנגד ולא מבטיחים שילובם של הילדים בגנים. זאת כשבוע לאחר "הפתיחה ללא תקלות" של מערכת החינוך בישראל".
עורך הדין אסף וייצן מהמוקד לפליטים ולמהגרים: "אסור להפוך את ילדי הגן לבני ערובה של מדיניות כושלת. קשה מספיק להיות ילד מבקש מקלט בישראל. העירייה ומשרד החינוך חייבים להתעשת ולהורות על קבלת הילדים לגנים לאלתר. בה בעת, על הממשלה כולה לספק מענה הולם לסוגיית מבקשי המקלט שיכבד אותם ואת הציבור הישראלי גם יחד, ויעניק למבקשי המקלט זכויות בסיסיות בהתאם למחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל".
העותרים
מגישי העתירה הם: המוקד לפליטים ולמהגרים ביחד עם עשרה הורים אריתראים בשמם של ילדים בגילאי חובה המתגוררים בפתח תקווה ברחובות הבאים: גוטמן, הברון הירש, רחוב חובבי ציון, רחוב ז'בוטינסקי, רחוב סלור, בר כוכבא וחיים עוזר.
הפרה של הוראות הדין
העותרים טוענים בעתירה כי העירייה הפרה ברגל גסה את הוראות הדין והפנו לחוזר מנכ"ל (חוזר מנכ"ל תשע"ו (5( 3.10-1) "הרישום לגני ילדים ולבתי ספר יסודיים לקראת שנת הלימודים התשע"ז המפנה לחוברת הרישום לגני ילדים התשע"ז:
"תלמיד המתגורר בארץ בתחום השיפוט של הרשות ואין ברשותו תעודת זהות ישראלית, יהיה זכאי להירשם ולהשתבץ בגן ילדים, בהתקיים אחד התנאים הבאים:
- לרשות המקומית אסמכתאות המעידות על כך שמרכז חייו הינו בישראל וכי הוא עתיד ולהמשיך ולהתגורר בתחומי הרשות המקומית.
הזכות האוניברסאלית לחינוך אף מוגנת בסעיף 3 לחוק זכויות התלמיד, התשס"א - 20000 אשר קובע ש"כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין", ללא הבחנת לאום, מעמד או מוצא, כאשר, סעיף 5 לחוק אוסר הפליה על רקע ארץ מוצא במפורש:
"רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא, מטעמים של רקע חברתי – כלכלי... בכל אחד מאלה:
- רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך
- קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך
- קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך
- זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם