אבל בשכונת מחנה יהודה. כדורגלן העבר, בני רצון, הלך לעולמו.
רצון, אחד מכוכבי הפועל מחנה יהודה, בתקופה שזכתה לכינוי "ברזיל הקטנה", נפטר ביום ראשון האחרון בגיל 78.
רצון ז"ל, נולד בשנת 1944 בשכונת מחנה יהודה בעיר, עלה לקבוצת הבוגרים ב-1961 והיה אחד מכוכבי הקבוצה. רצון שיחק בהפועל מחנה יהודה ממ-1958 ועד 1968 והיה בין הכובשים הגדולים בקבוצה, בשנת 1964/5 היה מלך השערים עם 21 שערים.
בשנה האחרונה נבחר רצון לאחד מהשחקנים הגדולים בתולדות המועדון ההיסטורי במסגרת פרויקט "שדרת הכוכבים של מחנה יהודה" ושמו ניצב במגרש של המועדון בשכונה.
דברי הספד - ד"ר אמנון מעבי – יו"ר עמותת נאמני הפועל מחנה יהודה
מבקש אני להיפרד מגדול הווירטואוזים במגרש הכדורגל בארץ. בני, אנו עומדים ולא מאמינים שאתה הכדורגלן והאיש הענק מוטל כאן לפנינו בדרכך האחרונה.
היו לי עימך שיחות מעמיקות עליך ועל הכדורגל בארץ ובקבוצה מאז הייתי ילד ואתה כוכב-על ועד לאחרונה. תמיד השכלתי מעוד הברקה לשונית שלך.
אני עומד מולך ובראשי רצות התמונות של "המשולשים" ו"המרובעים" שעוללתם לשחקני הקבוצה היריבה והקהל געש ומחא כף; ובמיוחד בקונצרטים הליליים במגרש הישן ברחוב אברבנאל. זכור לי משחק לילי נגד בני יהודה בו ניצחתם שבע שתיים. הם היו בליגה לאומית ואנו בליגה א'. עברת את המגן עבודי בין הרגליים והוא נפל. עצרת את הריצה הושטת לו יד ועזרת להרים אותו, שאלת אותו אם הוא בסדר וכשהשיב לך: כן, העברת אותו שוב בין הרגליים בדרך לעוד גול; והחיוך המלא נסוך על פניך. בראשי עוברת גם תמונת הגול נגד מכבי פתח תקווה בגביע בו היתלת במגינים ובשוער חיים בוך שזחל אחריך ברחבת השש עשרה עד שנמאס לך והבקעת את השער. בשביל שחקנים גדולים כמוך קנו אוהדים כרטיסים בכל רחבי הארץ, כי זה לא היה משחק זה היה קונצרט, ואתה יחד עם יוחאי יבל"א, יגאל, אלקנה ז"ל ועוד הייתם כלים ראשיים בתזמורת "ברזיל הקטנה" ושחקן הנבחרת.
הכדור היה ממוגנט לרגליך ולא ניתן היה לעצור אותך אלא רק בעבירה, ואין רבים בעבר וכיום היכולים להשתוות לכשרונך העל. חברך-מעריצך עונתר משיכון "שבת אחים" אמר:" בני עוד ייתן את הדין על רצח של כשרון, שכמותו לא קם בארץ הזאת"! יכולתי שעות לספר אודותיך, אך אמנע מטירחת הציבור.
לקראת ספרי "מחנה-יהודה ושעריה" בשנת 2002 ביקשתי ממך לפרוש את "האני מאמין" שלך לשחקן כדורגל מוצלח. אמרת לי ואני מצטט:
אם הוא רוצה להתפתח ולהתקדם, הוא חייב להיות ספורטאי מושלם עם תזונה נכונה, ניהול חיים ספורטיבי, לא לבלות, לא לשתות, לא לעשן, ולהקדיש את כל כולו למשחק וגם ללימודים. אחרת הוא יהיה עוד שחקן שזמנו יחלוף. חשוב שילמד מהטעויות שעשיתי ויצליח בגדול". מלים בסלע!
בפעם האחרונה בו דיברתי עימך בדצמבר האחרון, ביום הטקס של חשיפת שדרת הכוכבים במגרש. אמרת לי שנבצר ממך להגיע מסיבות בריאותיות. הצמדנו לך רופא ד"ר אבינועם צברי אך גופך סירב, ועתה אנו מבינים עד כמה ולמה?
תודה בני, על שזכינו לראותך מלהטט במגרש ואנו האוהדים בני השכונות זקפנו את קומתנו בשל הישגך. תודה על החוויות השמימיות שהענקת לנו.
בני, מורשתך הספורטיבית תיוותר עוד דורות רבים בכדורגל הישראלי וב"המחנה", כעמוד האש שלא יכבה. נוח בשלום על משכבך והיה בשמים מליץ יושר על רעייתך, בניך, ביתך, משפחת רצון המורחבת ועל "המחנה"!