"לצערי, הממשלה לא מותירה לנו ברירה, ונוכח המצב השערורייתי של תנאי עובדות המעונות, נאלצנו  להוריד את השלטר ולהשבית את המעונות", אומרת  דינה עידן רווח, יו"ר "נעמת" במרחב פ"ת, וחברת הנהלת נעמת הארצית, שבין תפקידיה העיקריים-טיפול בתנאי עבודתן ובזכויותיהן של כ-130 עובדות, בתשעה מעונות, בפתח תקוה וראש העין. בהם מטופלים כ-700 ילדים בגיל הרך- מגיל אפס עד גיל  שלוש. בשבועות האחרונים ננקטו במעונות עיצומים,  והחל מהיום- יום ראשון- מתחילה שביתה כללית במעונות.

"עד עכשיו נקטנו בעיצומים, תוך משא ומתן מייגע שנמשך כבר כמה שנים, מול משרדי הממשלה- הרווחה, הכלכלה והחינוך" אומרת דינה רווח.  " כל נציגי המשרדים הממשלתיים הכריזו  שנושא חינוך ילדי הגיל הרך קרוב לליבם, אבל כאשר הדבר מגיע לכיסא המרופד- פתאום הבעיה נדחקת לקרן זווית. הממונים על תנאי העבודה אינם מבינים כי החינוך בגיל הרך  מטביע חותם על הילד לשנים רבות, ואולי לכל חייו.

המטפלות במעונות הן אחת החוליות החלשה ביותר בחברה, ומבחינת השכר ותנאי העבודה, הן במקום הנמוך ביותר במרחב הציבורי, בשכר של 29.90 שקלים לשעה, ולא נוכל עוד להשלים עם מצב בלתי נסבל זה.

 ברצוני להדגיש, כי גם כאשר נקטנו בעיצומים לקחנו כמובן בחשבון שאנו נמצאים בתקופת  מגפת הקורונה, בה עובדות רבות נמצאות בבידוד, דבר שעוד מקשה על תנאי עבודתן גם של המטפלות, וגם של הורי הילדים, כאשר העומס  על המעונות גדול ביותר. בתנאים קשים אלה, גם כאשר מטפלת אינה מרגישה בטוב, היא מגיעה לעבודתה במעון, כדי להקל על המטפלות האחרות. אני תקווה שנוכח האמצעים שנקטנו בלית ברירה, יתעוררו הנוגעים בדבר וייכנסו אתנו למשא ומתן".

רויטל דשתי, יו"ר ועד עובדות המעונות:

"המצב כיום ממש ממש לא טוב. העובדות שלנו נוטות לעזוב בגלל השכר הנמוך, כאשר העבודה היא מטורפת.

 עובדות המעונות מטפלות בתינוקות, פעוטות וילדים מגיל אפס עד גיל 3 ומעלה, כאשר על פי התקן הקיים היום יש מטפלת אחת לששה תינוקות עד גיל 15 חודשים,  ל-9 פעוטות  עד גיל שנתיים, ול-11 ילדים  עד גיל 3. זהו מצב בלתי אפשרי, כאשר המטפלת חייבת להחליף חיתולים, להאכיל, לפקח, לשמור על בטיחות התינוקות ועוד מטלות רבות, כל זאת- בשכר של פחות מ-30 שקלים לשעה, כאשר סייעות וגננות בצהרונים של העירייה זוכות לשכר גבוה בעשרות אחוזים.  מטפלות רבות אינן מחזיקות מעמד ונוטשות  את העבודה כבר בתחילת עבודתן בגלל תנאי השכר. הגענו  לתחתית, הגענו לשפל, ואין מי שיתעורר.

יש לזכור כי בין המטפלות ישנן נשים רבות הנמצאות במצוקה כלכלית, בהן אימהות חד הוריות, ואנו משתדלים לעזור להן ככל יכולתנו.

 בנוסף, המעונות הן הגוף היחיד שאין בו מתווה לגבי הקורונה וכיתות נסגרות  על ימין ועל שמאל בגלל בידוד או מחלה של התינוקות. כנראה שאנחנו לא בראש של משרד הבריאות.

"אנו נמצאים כבר שנים במשא ומתן עם הרשויות, אבל לצערי אף אחד לא רואה אותנו, לא סופר אותנו. עכשיו, כאשר נאלצנו לנקוט בעיצומים ובשביתה, אני מקווה שסוף סוף יהיה מי שישמע את הזעקה שלנו".

מור דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך בתגובה לשביתת המטפלות:
"למחנכות שנות הינקות, האמונות על גילי לידה עד שלוש במסגרות הגיל הרך, תפקיד משמעותי בעיצוב פני הגיל הרך, המהווים את דור העתיד של המדינה. מצערת העובדה שדווקא מקצוע משמעותי זה, הכולל עבודה סיזיפית ומאתגרת, ממוקם בתחתית טבלת השכר במשק הישראלי.
ילד לא נולד בגיל 3  ומחנכת גיל ינקות אינה הפקר!
אנחנו נאבקים לשינוי מעמד הפעוט וזכותו לביטחון, לבטיחות, לאיכות טיפול, לאיכות חינוך ורווחה. איך נדאג לכל זה אם לא נדאג גם למבוגרים שאחראים ומטפלים בפעוט מחנכות והורים?!
זוהי זעקה הקוראת לכלל הגורמים בחברה הישראלית, אשר הגיל הרך מעניינם, הורים, מחנכים, אנשי ציבור ואחרים, להתאגד יחד ולהוביל לשינוי. אנו מודעות לקושי של ההורים אך אנו קוראים להם להתגייס לתמיכה במאבק, למען ילדיהן בהווה ובעתיד. למען יצירת שינוי עומק ולא פלסטר זמני.
אנו, חברות "העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך", תומכות ומחזקות את המחנכות במאבקן המוצדק וקוראות לדיון מעמיק  שיגדיר כראוי את אופי תפקידן, מיצוב ומיתוג מעמדן לצד שיפור בתנאי העסקתן.  דיון שימקד את אחריות המחנכות בחינוך ובטיפול בילדים, בשיפור התקינה במסגרות ובשיפור תנאי ההעסקה והשכר באופן שייתן ביטוי הולם להכשרתן ולמעמדן כמחנכות.
השינויים הללו, לצד הגדרת מקצועות החינוך/טיפול בתחום הגיל הרך כפרופסיה, יובילו ליציבות במסגרות הגיל הרך, נדבך חשוב עבור הפעוטות בכדי לייצר בקרבם תחושת אמון בסיסי, יציבות, ביטחון וקבלת מענים ראויים לצרכיהם במישורים הרגשיים והפיזיים."

יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, מור דקל