מבדיקת "העין השביעית" עולה כי בשלושת החודשים האחרונים, השקיעה עיריית פתח תקווה כ-120 אלף שקלים בקידום ממומן בפייסבוק של הודעות שונות לציבור התושבים. כמעט 90% מהסכום הזה, יותר ממאה אלף שקלים, יועדו לפרסום בעמוד של ראש העיר רמי גרינברג, ולא בזה של העיר עצמה.
החוק מחייב להבחין בין תכנים ציבוריים/ממלכתיים הנוגעים לשירותי העירייה לתושב לבין תכנים פרטיים או פוליטיים.
באפריל 2020 עלה פוסט בעמוד של גרינברג שבו הוא מתייחס להתנהלות האופוזיציה, התייחסות הכוללת מונחים שאינם ממלכתיים: "מעשה נבזי" ו"פוליטיקה קטנה" מונחים אלו הם מונחים פוליטיים שאינם ממלכתיים ולכן לא ראוי שיפורסמו אבל היא בחר בכל זאת ראש העירייה לפרסמם, עליהם להתפרסם בעמוד פרטי של ראש העירייה ולא בעמוד הרשמי של ראש העירייה שממומן ע"י העירייה.
בדצמבר 2019, קבע כב' שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר כי "לא ניתן 'להסב' עמוד פרטי-פוליטי לעמוד רשמי של ראש העיר".
פסיקתו של מלצר תואמת את עמדת היועמ"ש שהובאה גם היא בעתירה. מקרה שבו דף פרטי שנעשה בו שימוש לצורכי תעמולה בתקופת בחירות, ולאחר הבחירות 'מוסב' לעמוד של ראש הרשות, הממומן על ידי הרשות המקומית – נופל לגדר האסור".
לאחרונה הוגשה עתירה בעניין כגד ראש העירייה אשר בימים אלה הגיש את תושבתו לעתירה וראה כי צפויה להתקבל החלטה גורפת בכל הוגע לפרסום המוגזם של שמו של ראש העירייה בכל דרך אפשרית ובאובססיביות.
מדוברות העירייה נמסר: "העירייה מפעילה מגוון נכסים דיגיטאליים כדי להגיע לחשיפה מיטבית ומותאמת ככל שניתן לקהלי היעד. היקף המשתתפים באירועים ההמוניים, לדוגמא, יעיד על כך. בתוך כך, גם בעמוד הציבורי של עיריית פתח תקוה, מקודמים בתשלום פוסטים רלוונטיים שונים, כמו פסטיבל המתוקים שנערך לאחרונה, יוזמה עירונית לתרומת ילקוטים ועוד. במסגרת הקידומים בעמוד הציבורי של ראש העיר קודמו גם הנחיות הקורונה ועידוד החיסונים, כאשר ברור לכל שההשפעה מבחינה סמכותית במקרה זה תהיה גבוהה יותר בעמוד של ראש העיר.
יודגש כי הדבר אינו שונה מעמודים ציבוריים של ראשי עיר אחרים, כפי שהוזכרו בכתבה ורבים נוספים, אך בשונה מרשויות אחרות – עיריית פתח תקוה לא משקיעה ביועצי תדמית וכיוצא בזה. זאת מעבר לעובדה כי הפסיקה המדוברת ניתנה כשנה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות.
בנוסף, העובדה שראש העיר זמין ברשתות ובנייד האישי שלו מעלה באופן טבעי את החיפושים 