בית משפט השלום בבת ים על החלטת משטרת פתח תקווה לעצור את המפגין אורן סימון במאי 2017 בכיכר גורן בפתח תקווה:
"התקבלה בצורה רשלנית"
"ניחוח לא נעים של מעצר מניעתי או ענישה הרתעתית"
"במקרה של התובע, ודומה כי המעצר היה אוטומטי, ללא הפעלת שיקול דעת וככזה דומה כי מדובר בהתנהגות עוולתית היוצרת כלפי התובע סיכון בלתי סביר וצפוי של שלילת חירות בשל מעצר מיותר אותו ניתן וצריך היה למנוע כבר בתחנה."
בית משפט השלום בבת ים קיבל אתמול (שני) את התביעה שהגיש אורן סימון מוותיקי המחאה נגד השחיתות באמצעות עורכי הדין: דניאל חקלאי ויובל יועז נגד משטרת פתח תקווה, בטענה כי המשטרה עצרה אותו בניגוד לחוק וללא עילה סבירה במאי 2017.
הימים היו ימי הפגנות נגד השחיתות השלטונית והסחבת בהחלטת היועמ"ש טרם החלטתו לפתוח בחקירות ולהגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה. יומיים לפני המעצר דיווחנו על הפגנה סוערת שבמהלכה נעצרו 9 מפגינים, בהם שני נשים מעל גיל 60 ומני נפתלי שבמהלך מעצרו נשברה ידו.
במסגרת הפגנת יחיד, כחלק שנערכה בתאריך 22/5/2017 כחלק מאותן הפגנות, אורן סימון, תושב רמת גן כבן 60, מהנדס אוירונאוטיקה עמד בשקט בכיכר כשהוא נושא שלט מחאה נגד השחיתות בכיכר גורן בשכונת כפר גנים בעיר, שכונת מגוריו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט.
בשלט שנשא נכתב פסוק מהמקרא מתוך ספר ישעיהו, פרק א' פסוקים כ"א-כ"ג העוסק, בהתאם לפרשנות המקובלת, בשחיתות שלטונית. תוכן הציטוט המוטבע על הכרזה הנו כדלקמן:
כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים:
כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם:
כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם:.
שוטר שהיה במקום ניגש לסימון וביקש ממנו להתפנות מהמקום בנימוק כי הינו מהווה מטרד לציבור. התובע סירב להוראת השוטר להתפנות מהמקום תגובה, ביקש השוטר לעכב את התובע בנימוק כי התובע בסירובו להתפנות מהמקום, מפריע לשוטר במילוי תפקידו.
יצויין כי בעת המעצר היו עדי ראיה שהעידו כי סימון לא עבר שום עבירה ונדהמו כשראו כי נעצר.
רגעי המעצר תועדו בסרטון אשר בהמשך פורסם ע ברשת החברתית.
סימון עוכב לחקירה במשך 18 שעות ולבסוף שוחרר בתנאים מגבילים.
במהלך המשפט, דחתה המשטרה כל טענה לקיומה של חבות נזיקית בקשר לאירוע המעצר, בנימוק כי הן העיכוב והן המעצר נעשו כדין וזאת בשים לב לעובדה כי התובע, אשר בחר לקיים משמרת מחאת יחיד מול ביתו של היועמ"ש בכיכר גורן הפר את ההבנות שהושגו אותה עת בין המשטרה לקבוצת המפגינים מול ביתו של היועמ"ש.
עוד לטענת המשטרה, כלל פעולות השוטרים אשר היו מעורבים בביצוע המעצר מושא תביעה זו, בוצעו כדין ובמסגרת מימוש סמכותה וחובתה של המשטרה לשמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור. המשטרה סיכמה את טענותיה בטענה כי "לא התקיימה עילה כדין לעיכובו ומעצרו של התובע ועל כן דין תביעתו בגין עוולת נגישה, כליאת שווא ורשלנות להידחות, שכן המדינה אינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה בתחום הרשאתה החוקית."
מנגד טוען אורן סימון כי שיחת האזהרה שקיבל ערב המעצר מהמשטרה פן יגיע לכיכר גורן, בהצטרף לדרישת שוטר ממנו להתפנות מהכיכר, אשר החלו את מסכת האירועים שהובילו למעצר השווא מושא התביעה, היו מלכתחילה משוללות תוקף חוקי ומנוגדות להבנות שהושגו בין המשטרה לקבוצת המפגינים בהתאם למתווה אותו הציעה המשטרה עצמה אשר אומץ על ידי בג"צ.
לדברי סימון: "המשטרה השתמשה בסמכותה האלימה ביותר והפוגענית ביותר שעמדה לרשותה" ושללה חירותו שלא כדין, עת הורתה על מעצרו על לא עוול בכפו, כאשר כל "חטאו", כך על פי הנטען, היה במימוש זכותו הדמוקרטית להפגין, וזאת מבלי שהפריע לאיש."
על פי הפסק דין בחקירתו החוזרת של סנ"צ ברק מרדכי, מפקד התחנה דאז, אשר חזרה על עיקרי דבריו בחקירה הנגדית, יצא המרצע מן השק, עת העד אישר כי הסיבה האמתית להחלטה על מעצרו הייתה: "מאחר ובחקירה שלו שמונחת בפני בית המשפט הוא לא ראה בפעולות שביצע כל עבירה והוא התנהל כאחד שלא מכיר בסמכות הלגיטימית שלנו להתנות לו תנאים בהקשר הזה , סברתי להביא אותו לבית המשפט. זה מכלול השיקולים שעשינו. זה היה שיקול הדעת באותו פרק זמן".
בית המשפט מתח ביקורת על סיבה זו ועל שיקול הדעת של המשטרה: "עם כל הכבוד, נימוק זה למעצרו של אדם, מבלי שנשקלו מבחינה עניינית השיקולים המנויים בחוק המעצרים, לא יכול לעמוד. בנימוק זה יש ניחוח לא נעים של מעצר מניעתי או ענישה הרתעתית במטרה לחנך או ללמד את התובע "הסורר", לקח על כך שאינו מקבל את מרות המשטרה, תוך הפעלת כח אכיפה מעבר לנחוץ באופן לא מידתי."
השופטת אידית קליימן – בלק קבעה:
"נסיבות אשר פורטו לעיל, לא נותר לי אלא להגיע למסקנה כי פועלה של המשטרה אשר הורתה על מעצרו של התובע עד למחרת היום ואשר צפתה או צריכה הייתה לצפות את מפח הנפש שייגרם לאדם נורמטיבי שומר חוק דוגמת התובע דנן בשל כך, אכן עולה כדי התרשלות אשר יש להטיל בגינה אחריות ולחייבה לפצות את התובע על נזקיו... לאור כל המקובץ לעיל, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין הפיצוי, ולאחר ששקלתי השיקולים הצריכים לעניין, בכללם: קלות הדעת בה הוחלט על מעצר בפועל ללא בחינת חלופת מעצר, אורך המעצר, תנאי המעצר ותחושת הפחד, העלבון וחוסר האונים שהיו מנת חלקו של התובע בכל שעות המעצר עד שיחרורו, הריני אומדת את סכום הפיצוי לתובע בסך של 30,000 ₪
לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור 23% אגרה והוצאות משפט."
עורך דינו של סימון, עו"ד דניאל חקלאי מסר: " זהו פסק דין חשוב בתחום המאבק למען זכויות האדם והאזרח בכלל ובתחום חופש ההפגנה בפרט.
מדובר במעצר שווא מקומם באמת: אזרח עומד בשקט מוחלט בכיכר מרכזית, מניף שלט שעליו ציטוט מספר ישעיהו שממוקד בשחיתות. הוא קורא ליועץ המשפטי לממשלה לא להיכנע לשררה ולפעול כנאמן הציבור. כנאמן האזרחים ושלטון החוק.
בעקבות זאת הוא נעצר ונשלח לבית מעצר למשך 18 שעות.
שופטת בית משפט השלום בת"א קיבלה את תביעת הפיצויים מטעם אורן, קבעה שמדובר במעצר שווא ופסקה לזכותו פיצויים מטעם משטרת ישראל."
