עיריית פתח תקווה נתבעה בבית המשפט ע"י חברת ליד בניה והשקעות בע"מ. בית המשפט פסק כי שני הצדדים יפנו להליך גישור שבסופו הם הגיעו להסכם פשרה שבו נקבע כי העירייה תשלם לחברת ליד בניה והשקעות סכום של 828,930 ₪ שישולם, באמצעות העברה בנקאית לחשבון התובעת, בתוך 30 יום ממועד אישור בית המשפט להסכם.
על פי אותו הסכם, אם לא ישולם התשלום במועד תהיה חייבת העירייה לשלם את מלוא סכום התביעה בסך של כ-3.000.000 ₪. משלא שולם סכום הפשרה כהגדרתו בהסכם, פתחה המערערת תיק הוצאה לפועל על מלוא סכום התביעה.
יובהר כי על פי נוסח הסכם הפשרה היה על העירייה לשלם למערערת את סכום הפשרה "בתוך 30 יום ממועד אישור בית המשפט להסכם". הואיל ואישור בית המשפט להסכם הפשרה ניתן ביום 8.07.2014, הרי שהיה על העירייה לשלם את סכום הפשרה לא יאוחר מיום 7.08.2014. על פי אותו הסכם פשרה, במקרה בו סכום הפשרה אינו משולם בתוך 30 ימים, אזי "יעמוד מלוא סכום התביעה לפירעון מיידי ...".
החברה פתחה את תיק הוצאה לפועל ביום 1.09.2014, קרי - בחלוף 24 ימים מהמועד האחרון בו היה על העירייה לשלם למערערת את סכום הפשרה ובלא משלוח מכתב התראה.
כאשר החלו הליכי ההוצאה לפועל מיהרה העירייה ושילמה את סכום הפשרה לאחר 32 יום.
התקיים דיון השאלות שניצבו בפני בית המשפט הן האם איחור בן 24 או 32 יום הוא "איחור מזערי", וכן אם פתיחת תיק הוצל"פ על מלוא סכום התביעה, או במילים אחרות, מימוש מלוא סכום התביעה על פי הסכם הפשרה (כאמור לאחר 24 ימים מחלוף המועד לתשלום) מהווה עמידה על זכות שלא בתום לב.
בית המשפט חס על העירייה אולם חייב אותה לשלם למערערת את אגרת פתיחת התיק והוצאות פתיחת התיק בסכום של 20,000 ₪.
החברה לא הסתפקה בהחלטת רשם ההוצאה לפועל ופנתה בערעור לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה דן בהרחבה בתיק וכתב: "לא נעלמו מעינינו השלכות פסק הדין על הקופה הציבורית" ולכן פסק כי המשיבה (עיריית פתח תקווה) תשלם בנוסף לסכום הפשרה סכום נוסף שלא יפחת מ-200,000 ₪ ולא יעלה על 400,000 ₪.
חבר מועצת העיר סיעת פ"ת ביתנו גנאדי בורשבסקי: קראתי את פסק הדין ונחרדתי לגלות כי רשלנות העירייה כמו גם טענותיה בבית המשפט שהיא גוף בירוקרטי. התנהלותה הביאה לבזבוז משמעותי בכספי ציבור ויצרו הוצאה קיצונית של כסף ציבורי שנשפך לריק. בכוונתי לפנות לרשויות המוסמכות להשבת כספים אלו חזרה לקופת העירייה כמו גם להשבות אישיות.
מלשכת דובר העירייה נמסר:
במסגרת הליך גישור, לאחר הגשת תביעה של כ-3 מילון ₪ כנגד העירייה, הסכימה העירייה להשיב לתובעת סך של 830 אש"ח כפשרה.
הפשרה אושרה ע"י כל גורמי העירייה הרלוונטים והועברה לתשלום לתובעת, אולם בשל תקלה משרדית שולם סופו של יום הפשרה באיחור של כמה ימים בודדים.
נציין, עוד כי העירייה הודיעה לתובעת כי התשלום שסוכם יועבר אליה כפי שסוכם, אולם התובעת בחוסר תום לב קיצוני ועל אף הידיעה כי התשלום יבוצע בקרוב פתחה כנגד העירייה בהליך הוצל"פ.
במסגרת הדיון בלשכת ההוצל"פ קבעה כב' רשמת ההוצל"פ כי אכן התובעת פעלה בחוסר תום לב, כאשר אף ערעור על החלטה זו לבית משפט השלום נדחה ושם נקבע שוב כי התובעת פעלה בחוסר תום לב.
כלומר – שתי ערכאות משפטיות קבעו כי התנהלות התובעת היתה בחוסר תום לב.
למצער, בית המשפט המחוזי, בצעד חריג, החליט להתערב בפסיקת בית משפט השלום וקבע כי על העירייה לשלם לתובעת קנס של כ-2 מיליון ₪.
העירייה סבורה כי המדובר על פס"ד שגוי שניתן ללא נימוקים משפטיים מפורטים, ואשר סותר פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון, ועל כן העירייה תפנה בימים הקרובים לבית המשפט העליון על מנת שיבטל את פס"ד.