דקל צינו, בן 26, גדל בשכונה קשה בפרדס כץ וחשב שראה את כל הקשיים והמצוקות שיש, אך כשנתקל באדם מבוגר, במשפחתו ובדירתו, הזדעזע, אך לא נרתע ובנחישות נרתם לסייע ורתם אחרים. הוריו של צינו הם תושבי העיר והוא סיים כעת תואר במשפטים ולפני התמחות במשרד גרוס, ומזה 11 שנים שופט כדורגל 11 בליגה הלאומית.
צינו מספר כיצד הוא וחבריו, יחד עם תושבים עם לב רחב וחיילים עבדו עבודת פרך במשך ימים ארוכים כדי לפנות את כל האשפה ולהפוך דירה מוזנחת מלאה באשפה ובזוהמה למקום שניתן בו לחיות. מהמקום פונו 400 שקיות אשפה!!!
ראש העיר רמי גרינברג מיהר לפרסם פוסט בו הוא זוקף לזכותו את עבודת הפרך שנעשתה ע"י דקל וחבריו, לוקח לעצמו את הקרדיט ומפרסם פוסט שבו נכתב:
"קיבלנו פנייה על דירה בעיר שנמצאת במצב תברואתי קשה מאד כפי שניתן לראות בתמונות. אנשים חיו שם בתת תנאים אנושיים. מיד נרתמנו עם מתנדבים נהדרים ועם היחידות העירוניות הרלוונטיות ותוך יממה הפכנו את הבית למקום מואר ונקי לרווחת הגרים בו. ישר כוח לכל העוסקים במלאכה."
תושבים רבים התקוממו למראה הפוסט של גרינברג, שלא נתן את הקרדיט לדקל, תומר וחבריהם.
אמנם, בשלב הסיום אכן עובדי עירייה סיעו בפינוי חלק מהאשפה בעזרת מנוף לאחר זמן רב שהדירה עמדה במצב שלא ניתן לחיות בו.
יצויין כי בשל בקשות שהופנו אליו - ראש העיר מחק את הפוסט והעלה נוסח מתוקן.
צינו מספר לנו על התהליך:
"לפני למעלה מחצי שנה ביקרתי את הוריי בפתח תקווה וראיתי איש מבוגר יושב על הליכון שעליו קשורות חבילות של קניות.
נגשתי וליוויתי את האיש לביתו שסיפר לי שהוא גר בקומה הרביעית. התפלאתי שהוא גר בקומה הרביעית וצריך לעלות במדרגות במצבו.
כשלוויתי אותו לביתו, ניסיתי לדובב אותו קצת, לשאול על ילדים? אשה אם יש? מישהו שמסייע לו. הוא אמר שאישתו בבית, לאחר מחלת סרטן, חולת לב, סכרת ולחץ דם והיא כמעט ולא יורדת מהבית ושאין כל עזרה מביטוח לאומי. לאחר שסייעתי לו לעלות במדרגות השארתי את הקניות ונמלטתי מהמקום כדי שהוא לא יהיה נבוך.
חודשים ארוכים לא עזבה אותי המחשבה מה קורה עם הזוג הזה, מה המצב שלהם בתוך הבית. החלטתי שאני עושה מעשה, לפני שבועיים הגעתי לדירה שוב, דפקתי בדלת. אישתו, , פתחה לי את הדלת ולקח לי יותר מ- 10 דק להסביר לה מי אני ומה אני רוצה.
תוך כדי השיחה, כשאני עומד בחוץ, בפתח הבית, אני מבחין שרגליה שחורות מאוד כמו פחם. הבנתי שאני חייב להיכנס לדירה ולראות את המצב בפנים. לאחר עוד כמה דקות של שיחה בניסיון לרכך אותה וליצור אמון בי – שהרי הגעתי אליה משום מקום והיא אינה מכירה אותי, ביקשתי אם אוכל להיכנס לדירה. ציינתי בפניה שאני בעל עמותה וסייעתי לבעלה בעבר (כמובן שאינני בעל עמותה).
כאשר צעדתי פנימה חשכו עיני, הייתי בזעזוע עמוק. המראות היו מהקשיים שנתקלתי בהם, ונתקלתי במראות קשים בחיי. כמעט ולא הייתה רצפה מרוב הררי הזבל ובמקומות שנותרו חשופים הרצפה הייתה שחורה לחלוטין, - כפי שרואים בתמונות. כמויות ענק של בגדים מפוזרים בכל עבר וריח עז של שתן ועובש. האדמה נשמטה מתתחתיי. לרגע נבלעו לי המילים. לא ידעתי איך ומה אומרים ואני מזכיר שהזוג לא באמת מכיר אותי.
אמרתי שאני והעמותה שלי מסייעים במקרים כאלה ואני רוצה לסייע. בהתחלה נתקלתי בסירוב מוחלט. הם סרבו שאנשים יכנסו לביתם. ציינתי שאגיע רק עם שני אנשים וכך נעשה. הגעתי עם שני חבריי (תומר מוסה וסיון סלליך בת הזוג שלו) והתחלנו בפינוי האשפה.
עבדנו למעלה מ-4 שעות והוצאנו למעלה מ50 שקיות זבל, אולם הבנו שאנחנו לא מתקדמים, זו הייתה עשירית מהעבודה. באותו ערב פרסמתי את הפוסט ברשתות החברתיות ומיד כל חבריי הטובים ומשפחתי נרתמו לפרויקט. הצלחתי לגייס כ-7.000 ₪ וחברים טובים הגיעו כבר למחרת לסייע בפינוי האשפה. בסך הכל קניתי 400 שקיות אשפה שכולן נגמרו.
הפרויקט צבר תאוצה והחלטתי שמעבר לעזרה הזו נדרשת עזרה בשותף. פניתי לרווחה ושוחחתי בלילה בטלפון עם ראש העיר. יצאתי מעודד מהשיחה הוא הפציר שיסייע. למחרת אכן 2 ראשי מחלקות שוחחו איתי והגיעו לדירה; גם הם נחרדו מהמראות הקשים וזה אחרי שפינינו כבר כמויות אדירות של זבל. ציפיתי לסיוע נרחב יותר מהעירייה, אולם זה הסתיים בפינוי האשפה שאספנו לתוך השקיות.
בשלב כלשהו, מרוב הכמויות אלון מנהל מחלקה בעיריה הבין שבלתי אפשרי לפנות את הזבל כך והתחלנו לזרוק הכל דרך החלון בקומה הרביעית כאשר הוא הציב עובד שלו בחלון שיהיה אמון על זריקת הדברים ועובד נוסף למטה למנוע מאנשים להתקרב שלא יפגעו. מרוב כמויות הזבל הגיע מנוף להרים הכל. אני חייב לציין שראיתי רצון כנה מצידים של אלון וירון מנהלי המחלקות בעירייה לסייע, אולם בפועל רוב הסיוע הסתיים בפינוי האשפה מהרחוב. ציפיתי שבמצב כזה העירייה תסייע יותר.
הייינו צריכים סיוע בסיוד הדירה, בריהוט נורמלי, בליווי, בניקיון במוצרי חשמל. את כל הדברים הללו גייסנו מאנשים טובים. מוצרי חשמל תרמו כמה משחקני הכדורגל בקבוצת מכבי תל אביב (דור פרץ, גלזר), עומרי הנסב מפתח תקווה בעל סוכנות ביטוח לא נשאר אדיש ולקח על עצמו שיפוץ המקלחת והשירותים שהיו במצב בלתי אפשרי ומסוכן להפוך אותם לבטיחותיים וחדשים ומותאמים לבני הזוג; אינסטלטור בשם יוחנן מטפל שם בצנרת; צוות של חיילים לוחמים הגיעו במדים וסייעו לפנות את הדירה, אדם נוסף בשם יוחנן סייע ולקח כמויות אדירות של בגדים למכבסה ועוד רבים וטובים היגעו יום יום במשך שבועים ועבדו שעות ארוכות בדירה. במקרה אחותי, עדי, נתקלה בפוסט של ראש העיר שבחוצפתו כתב שתוך יום אחד "הגענו, סייענו, גייסנו והפכנו" כאשר בפועל חבריי ואני עובדים שם לילות כימים במשך שבועים ועדיין לא סיימנו. אין לי בעיה שיגזרו קופון פוליטי אם אכן היה מסייע כפי שתיאר – אולם היה זה רחוק שנות אור מהמציאות.
האם אתה ידע אם המשפחה מוכרת לרווחה?
דיברתי עם כל אגף הרווחה שם והייתי כשהעובדת הסוציאלית הגיעה לדירה ואמרה לי שהם היו מוכרים להם ועכשיו זה יעבור לאגף של הקשישים.
אני מקווה שהמשפחה הזו תקבל את הליווי שהיא כה זקוקה לו מגורמי הרווחה בעיר ובכלל זה על ידי העובדת הסוציאלית שתוודא שאכן מקבלים עזרה ומטפלת מהביטוח הלאומי – אותה עובדת סוציאלית שהגיעה איתי לדירה נדהמה מהמצב וסירבה, בצדק יש לומר, לשבת בדירה מרוב הלכלוך והזוהמה.
כולי תקווה שלאחר כתבה זו, העירייה וגורמי הרווחה ידאגו להפוך את העיר ולמצוא משפחות נוספות כאלה שלא זכו לחסדיהם של חבורת צעירים - אחר כך שאנשים יגזרו קופון על זה בשמחה !
חשוב לי מאוד שכל האנשים שאכן תרמו ונתרמו הםר בחבורה של מלאכים שעבדו ללא הפסקה ולכן חשוב שיקבלו את הקרדיט שהם זכאים לו.
קבוצה מדהימה של אנשים שליוו תרמו ונתנו מעצמם 250%:
תומר מוסה
סיוון סלליך
מיכל ישראל
ליאת שלו
אור פיטוסי
רותם אורי רותם סיסטטם
א.ע (עמוס חדד) נקיון והחזקות
יוני ניקיוני
אלירן אומני
משה קיסוס שהכפיל את התרומה
בני נעים
שחקני מכבי תל אביב בכדורגל
ועוד צדיקים רבים שהגיעו לסייע
תושבת נוספת כשהייתה בדירה סיפרה:
"יש ריקבון מלא מלא אשפה, הקירות מתקלפים, נראה שבגלל מצבם הרפואי אין להם את הכוחות לנקות כי הם חולים, יש להם 100% נכות.
מראות מזעזעים לא הייתי נותנת לכלב לחיות שם, לא ראיתי דבר כזה.
כבר שישה ימים אנו מוציאים אשפה מהדירה.
הרצפה שחורה, קשה לנקות את זה, הכתמים לא יוצאים.
, הארונות שבורים ורקובים עם עובש. הריח נוראי.
השירותים והמקלחת זעזועים.
בגדים עם עובש.
לאמא היה גידול סרטני ויש לה סוכרת והאבא חולה בפרקינסון ולשניהם בעיות בלב.
הבת בת 40 והתברר לי שהיא למדה איתי בכיתה ג' ואמרתי לה: "באתי לעזור".
מי עזר להם לנקות?
יש בחורים מקסימים בשם דקל ותומר הם אחראים על הפרויקט הזה."
וגם חיילים הגיעו לעזור ואנשים טובים עזרו.
ראש העיר היה שם? סייע?
דקל וחבריו עבדו ביום ובלילה כדי לעזור. דקל דיבר עם ראש העיר שאמר שהביא משאית זבל והוא ביקש ממתנדבי ארגון ידידים לעזור בפינוי האשפה וראש העיר הביא את השקיות אשפה, הוא לא עזר בכלום.
תגיד לי אתה אמיתי?!! תעזור קצת, יש המון כסף בעירייה, אתה לא יכול לעזור? אין לך לב? אתה יכולת לישון בריח כזה?
הם חולים, הבת שלהם מטפלת בהורים שלהם והיא בעצמה גמורה ורוצים לפטר אותה.
היה בלאגן והגיע מנהלת הרווחה ונכנסה לתוך הבית.
אתה מאמין שבמחלקת רווחה ידעו את זה לפני זה, זו חוצפה.
אלו אנשים שמשלמים מיסים, למה מגיע להם לחיות שלה.
איזו אומללות. זה חורה לי.
מלשכת דובר העירייה נמסר:
"המשפחה לא היתה מוכרת לשירותי הרווחה ובטרם המקרה לא נעשתה כל פנייה לעירייה בעניינם. ברגע שהדבר הובא לידיעת גורמי הרווחה, נעשה לאחרונה ביקור בית להיכרות ובדיקת צרכים כאשר לאחר יומיים נערך ביקור נוסף. כמו כן, מרגע שנודע המקרה לראש העיר הוא הנחה את הרווחה ואת התברואה לפעול במיידי ובשיתוף פעולה עם מתנדבי ארגון ידידים אשר לקחו על עצמם לטפל בפינוי האשפה, ניקיון הדירה וצביעתה. גורמי הרווחה בעירייה עומדים בקשר עם המשפחה ופועלים למיצוי זכויות בנושא חוק סיעוד בהקדם האפשרי. מבלי לפגוע בפרטיות ראוי לציין כי ככל הנראה אין מצוקה כלכלית אלא בעיה בתפקוד ובהתנהלות של בני המשפחה.
